השתתפתי במפגש מיזמים של הכוורת בלוד (המרכז ליזמות וחדשנות חברתית מטעם הג׳וינט וקרנות ביטוח לאומי). במפגש היתה הרצאה מרכזית של הילה חדד-חמלניק, לשעבר מנכ״לית משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה. היא שיתפה את הקהל בתובנות חשובות מהשנים האחרונות בכל הנוגע להייטק כקטר מוביל במשק מצד אחד, ופערים חברתיים שנוצרו בחברה הישראלית מצד שני.
מאמצים רבים נעשים כדי להרחיב את שורות ההייטק: עידוד יותר נשים לתחומים מדעיים-טכנולוגיים (STEM), הכשרת אוכלוסיות נוספות שחסרות תחומי דעת רלוונטיים (כמו נשים וגברים מהציבור החרדי). הרבה כסף נשפך כדי להגיע ליעדים שאפתניים רצויים למשק הישראלי, בוודאי כשיש כל כך איומים על הכלכלה הישראלית מבית ומחוץ.
דווקא בגלל שהשיחה התקיימה במתחם הכוורת, מקום שמעודד יזמות חברתית, תהיתי למה יזמות חברתית מתקיימת בשוליים ובחלקיקי תקציבים, לעומת סטארטאפים. הסטראטאפ-ניישן מגלגלת סכומי עתק, וחלק ניכר מסכומים אלה לא מושקעים בתחומים משני חיים במובן החברתי של האנושות. אני יודעת, כי עבדתי בחלק מהסטארטאפים האלה בעברי. אל מול קטר ההייטק, יש רכבות רבות אחרות שכבר שנים יורדות מהפסים. החברה האזרחית מצליחה לתת מענה מלא או חלקי לחלק מהסוגיות החברתיות שהמדינה לא מתעדפת במקרה הטוב, או מתעלמת מהם במקרה הרע. וגם החברה האזרחית מתקשה, וכל עמותה מתגלגלת משנה לשנה בחוסר ודאות שהפילנתרופיה תסייע והמדינה לא תסגור ברזים תקציביים חשובים.
בין ההייטק לחברה האזרחית יש שכבת סנדביץ' שהולכת ומתרחבת, שנקראת מיזמים/עסקים חברתיים. מדובר ביזמות למטרת רווח, אבל פעמים רבות רווח שלא רק מרפד את כיסי היזמים או המשקיעים, אלא מחזיר את ההשקעה לציבור. יזמים חברתיים מצליחים לייצר פתרונות לבעיות חברתיות, כי כורח הוא אבי ההמצאה, ולא רק כשמדובר בהמצאה של תוכנה לניהול פרוייקטים.
הייתי שמחה לראות עידוד חברות גדולות במשק להקים ו/או לתת חסות משמעותית בחממות יזמות חברתית בתחומים שהשקעה בהם תשנה סדרי מציאות של איכות חיים של אנשים במדינה. השקעה שהיא לא רק כדי למלא דפים בדו״ח אחריות חברתית פעם בשנה. השקעה שלא רק מקדמת את תחום הפעילות שלהם כי יש להם אינטרס עסקי בזה. השקעה שלא רק דוגמת את הטרנד החברתי הנוכחי.
הייתי שמחה לראות שמשרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה יצבע תקציבים גדולים יותר, לתמיכה לא רק בהייטק הזוהר כפי שמסנוורים אותנו לחלום לעבוד בו, אלא גם בהשקעה משמעותית ביזמות חברתית שנותנת לאנשים חכות ולא דגים. הייתי שמחה לראות הסדרה ותקצוב מבני, כדי שיותר כסף יוזרם למקומות הנכונים, כדי שזה לא יהיה נתון רק למזל שאולי יצא קול קורא מקרי שמחפש להשקיע בתחום חברתי מסויים.
צריך להכניס כסף למדינה באמצעות הזדמנויות עסקיות בהייטק, ללא ספק. אבל חשוב שלא להתעלם מכל החורים החברתיים בספינה שלנו, ששומטים את הקרקע מתחת רגליהם של אוכלוסיות רבות בגלל יוקר המחייה, אתגרים במערכות הבריאות, החינוך והרווחה, מחיר המלחמה, ואי-שוויון בין מגזרים.
יש מעט אנשים משוגעים כמוני, שעוזבים את ההייטק כדי לעבור למגזר הציבורי-חברתי, ומנצלים את הניסיון הניהולי העסקי שלהם, כדי להפוך עמותות לסטראטאפים בתחומם. ואולי זאת חלק מהבעיה, כשמקבלים עשרות אלפי שקלים כדי להוסיף עוד אפליקציה שתנסה לתפוס את תשומת הלב והזמן שלנו, אבל מקבלים כמה אלפים כדי לנסות להמציא מענים לאתגר חברתי קריטי כי אין באוצר מישהו שרוצה בזה כמו שרוצים בהטבות פוליטיות אחרות.
הייתי שמחה לראות מנהלים בדרג בינוני בסטארטאפים, תורמים ימי מילואים במיזמים חברתיים, כדי לסייע להם להשיג את המטרות שלהם. אולי נגלה עוד משוגעים פורשי-הייטק כמוני.