ביום חמישי שעבר עברתי במינימרקט כדי לקנות כמה מצרכים חסרים לבישולים של שבת. לפני בתור עמד גבר עם מספר מוצרים. כששמע את הסכום לתשלום, שאל בקול: ״איך כל כך יקר?! מה כבר קניתי?!״. המוכר הצעיר בדק בחשבונית וענה לו: ״המנגו שקנית זה הפריט הכי יקר בחשבון״. הקונה השיב, כאילו מנחם את עצמו: ״טוב, לא עושים חשבון לקניות בשביל שבת״, שילם והלך.
בשבת שעברה התארחתי לארוחה אצל חברים. אחד מנושאי השיחה היו המחירים של ירקות ב'יום שוק' לעומת ימים אחרים בשבוע, וכמה הירקות שמוכרים ביום שוק עייפים ולכן המחיר הנמוך יותר. סיפרתי להם שיש לי חברה שסיפרה לי פעם, שבגלל המחיר היא לא תמיד קונה ירקות. אנחנו יכולים להאשים בכך את הטורקים, והחות׳ים, והמלחמה, אבל זה לא יעזור לנו בשום צורה.
השבוע סיפרה לי בתי שמחפשת דירה לשכור בפתח תקווה, כמה גבוהים מחירי השכירות אפילו על דירות קטנות ומוזנחות. ואם זה כך, איך תוכל גם להחזיק רכב ישן עם כל ההוצאות עליו, בנוסף לשאר הוצאות המחייה.
אלה שלושה סיפורים קצרים שגרמו לי לתהות על החיים פה. ואז הגיעו הנתונים של הלמ״ס ושברו את לבי לגמרי. נתונים מטרידים מאוד מופיעים ב'רווחת האוכלוסייה בישראל וויתורים בשל קשיים כלכליים: מתוך הסקר החברתי 2023 בנושא בריאות ואורח חיים'. 32% אינם מרוצים ממצבם הכלכלי (כ-2 מיליון איש) - אבל גם ככה אנחנו אף פעם לא מרוצים משום דבר. לפחות רובנו אופטימיים: 51% מעריכים שבשנים הקרובות מצבם הכלכלי יהיה טוב יותר. אבל כאן מתחילה הסטטיסטיקה להלחיץ:
- 26% 'לא כל כך' או 'בכלל לא' מצליחים בכיסוי ההוצאות החודשיות של משק הבית; 4.7% בכלל לא מצליחים לכסות ההוצאות (כ-290 אלף איש).
- 7.4% ויתרו על אוכל בשנה האחרונה בשל קשיים כלכליים (כ-457 אלף איש).
- 4.9% ויתרו על ארוחה חמה לפחות פעם ביומיים בשל קשיים כלכליים (כ-306 אלף איש).
- 9.7% מהזקוקים לטיפול רפואי ויתרו על הטיפול בשנה האחרונה (כ-320 אלף איש).
- 6.2% מהזקוקים לתרופות במרשם רופא ויתרו על התרופות (כ-249 אלף איש).
- 25% מהזקוקים לטיפול שיניים ויתרו על הטיפול בשנה האחרונה (כ-812 אלף איש).
אני למשל, דוחה כבר חודשים רבים טיפול שיניים שאמור לעלות אלפי שקלים. שינויים אחרים בהתנהלות הכלכלית שלי, לשמחתי, נוגעים בעיקר למותרות, כמו צמצום אכילה במסעדות.
המחשבה שיש אנשים שמוותרים על ארוחה או טיפול רפואי צריכה להטריד את כולנו. אסור שזאת תהיה רק כותרת של פעם בשנה של דו״ח העוני, או סיפורי עוני של שורדי שואה לקראת יום השואה.
תקחו את הסיפורים של משפחות המילואימניקים שעסקיהם נסגרים באלפים, ואנשים שמאבדים את משרותיהם. תוסיפו לסיפורים של עשרות אלפי משפחות שעדיין מפונות מבתיהם ואינם יכולים לעבוד כמו קודם. ולאלה תצרפו את שאר עם ישראל שהמשכורת שלו נשחקת עם השנים, ככל שהחיים כאן מתייקרים (העו״ש שלי בטראומה).
והם מתייקרים. מדד המחירים לצרכן שפורסם בשבוע שעבר הציג עלייה שמסתכמת ב-3.2% בשנה האחרונה. הריבית לא הולכת לרדת בקרוב וזה משפיע על כל מחזיקי המשכנתאות בישראל (שוב אני...). מחירי הדירות וגם השכירות מאמירים מחודש לחודש. מה קורה בכפר סבא - שיאנית העלייה במחירי השכירות? הכל מתחמם פה, לא רק אוגוסט.
הפתרונות המבניים נמצאים בידי הממשלה. כל מה שאנחנו יכולים וצריכים לעשות זה לפחות לפקוח עיניים כדי לסייע ברגישות, למי שנראה שמדלג על ארוחות ותרופות.