ברגע האמת, איילת שקד נשארה לבדה

שר האוצר אביגדור ליברמן הוכיח השבוע שוב למי שלא יודע, שהוא עושה בממשלה מה שהוא רוצה. ראש הממשלה נפתלי בנט, לא יכול להגיד לו כלום. שר החוץ וראש הממשלה החליפי יאיר לפיד, גם לא, ולגבי השאר ברור שאין מה לדבר. 

ליברמן כינס ביום שלישי מסיבת עיתונאים בה הכריז יחד עם שר החקלאות, עודד פורר, על יישום הרפורמה בחקלאות ועל ביטול המכסות. ליברמן לא עשה זאת סתם. הוא קיבל לידיו יום קודם, את מסקנות 'הוועדה לבדיקת פערי התיווך לצרכן בנושא התוצרת החקלאית', אותה הקים בראשות מנכ"ל משרד הכלכלה, ד"ר רון מלכא, לבחינת הנושא. הוועדה בדקה ומצאה כי כ-64% מהסכום שמשלם הצרכן על פירות וירקות מועברים לחקלאים, וכ-36% לסיטונאים ולקמעונאים. זהו הנתון שהספיק לליברמן בשביל לקבל החלטה. 

מהר מאוד הציבור ישלם אותו דבר כמו היום, אבל החקלאים הישראליים יישארו בלי עבודה

הוועדה עבדה קשה, ובמשך חודשים נפגשה אחת לשבוע. אך למרות כל העבודה, היא לא יודעת לנתח כמה מתוך 64% האחוזים הללו מהמחיר, אכן נשארים בתור רווח לחקלאי. מה עם עלות האדמה, המים, החשמל, הפועלים ועוד כל ההוצאות? את זה הוועדה לא יודעת לקבוע. אבל לליברמן לא איכפת מהחקלאים. גם לא איכפת לו מחבריו לממשלה שחטפו ממנו סנוקרת השבוע עקב יישום המתווה ללא שיח עימם. לא איכפת לו שאין דור המשך לחקלאים, בגלל חוסר הכדאיות הכלכלית בענף. הוא רוצה לייבא מחו"ל, והמחיר, אני רוצה לגלות לכם סוד, לא יהיה זול יותר. אולי רק בהתחלה. מהר מאוד הציבור ישלם אותו דבר כמו היום, אבל החקלאים הישראליים יישארו בלי עבודה.

לבד במערכה

שרת הפנים איילת שקד, עמדה בשבוע האחרון במסע הכפשות כמעט מכל חבריה לממשלה ולכנסת בקואליציה. שקד שהציגה בשבוע שעבר מתווה לקליטת 5,000 פליטים מאוקראינה, ספגה קיתונות של בוז, במשך שבוע שלם. גורמים בקרבת השרה טענו השבוע כי המתווה גובש יחד עם שר החוץ יאיר לפיד והיה בהסכמתו. הוא אף היה אמור להשתתף במסיבת עיתונאים של השניים, שבוטלה לבסוף. המתווה גובש יחד עם המנכ"לית של משרד רה"מ החליפי, נעמה שולץ, ולאחר היוועצות עם הייעוץ המשפטי של רשות האוכלוסין. 

אבל ברגע האמת, שקד נותרה לבדה, למרות שמקורביה טענו בפניי כי היא זכתה לגיבוי מלא מראש הממשלה נפתלי בנט, והציגו לי כראיה את שני ציוציו בנושא. נער הייתי וגם זקנתי, ואני יודע שציוץ הוא לא גיבוי לשר בממשלה שלך, שמותקף ללא הפסקה. הרעש בזירה הבינלאומית היה חזק ממה שיכלו לסבול במשרד רה"מ, ולפיד, אף על פי שהיה בסוד העניינים, נעלם ונאלם דום, ונתן לשקד לספוג את כל האש לבדה. 

השבוע כבר הוצג מתווה חדש שהרגיע מעט את הסערה שהתחוללה בממשלה, בה דרש השר זאב אלקין פתיחה מלאה של שערי נתב"ג לכל דכפין. שר התפוצות נחמן שי תקף גם הוא, וליברמן, נו אתם יודעים מה הוא חושב על זה. בהמשך השבוע הוא התנצל על הערתו שאת הישראלים מעניינות רק הנשים האוקראיניות. הערה מגעילה, אין ספק. 

שקד נכנעה ללחץ וצירפה למתווה גם קרובי משפחה. כל אוקראיני שיש לו קרוב משפחה בארץ (חכו לשמוע בקרוב אילו קרובי משפחה בדיוק), יוכל להגיע, והוא יקבל אישור כניסה לארץ. לפי מקורבי השרה, לא הייתה כאן כניעה, והסיבה למתווה המעודכן, היא הסכם הוויזות עם אוקראינה, כדרישת הייעוץ המשפטי בכלל. 

לממשלה אין שום הערכה בכמה אנשים מדובר. כל מספר שתחשבו עליו יהיה טוב, אין להם מושג. השרה עדיין הותירה לעצמה כלי אחד לשם סגירת השיבר, באם תצטרך, והוא הכלי של סירוב כניסה. המראות של מסורבים בנתב"ג לא יהיו יותר. וכל מי שירצה להגיע לארץ יצטרך לשלוח בקשה ולקבל אישור כניסה לפני עלייתו למטוס, שכן ההגדרה המשפטית של יוצאי אוקראינה, איננה 'פליט', מפני שכבר ביציאה החפוזה מאוקראינה הופך הנמלט לפליט, ואינו יכול להגיע משם כפליט למדינה אחרת.

הזהות היהודית

השבוע השתתפתי ביום העיון השנתי של תוכנית רודרמן. למי שלא מכיר, קרן רודרמן של הפילנתרופים היהודים, שירה וג'יי רודרמן, ממנים חלק גדול מפעילותם מזה כעשור, באוניברסיטת חיפה. גילוי נאות, אני משתתף בתוכנית בלימודי תואר שני של יהדות ארצות הברית. ואל תגידו טוב ונחמד, אבל מה זה מעניין אותנו. הסיבה שאני מספר זאת היא, שבכנס האמור, השתתפו מומחים מארגונים רבים שפועלים כעת באוקראינה, שאשכרה מבינים את המצב, והם סיפרו מה באמת קורה בשטח. הלוואי שרבים יותר היו נחשפים לבעיות האמיתיות שיש לנו עם יהדות ארצות הברית ומבינים מה המשמעויות של כך, עם כל הסלט שבושל לנו בשבועיים האחרונים בגלל הלחץ הבינלאומי. 

יוסי ביילין טען שהבעיה בינינו לבין יהדות ארצות הברית, היא השאלה מיהו יהודי? הוא הודה שהוא אינו הולך לבית כנסת, אבל אם יילך וישמע עוגב, הוא יצטמרר. בנוסף אמר כי בחתונה של בתו של ביל קלינטון, לשעבר נשיא ארצות הברית, שהתחתנה עם בחור יהודי, נכחו כומר וגם רב, וכי לו ילדיו היו נוהגים כך היה בורח. אך הוא טוען כי עלינו להתייחס אליהם לא לפי מה שאנחנו חושבים, אלא כפי שהם מגדירים את עצמם.

ביילין החזיר את שקד לדיון וטען כי היא עשתה טעות גדולה ונהגה באיוולת וכי האוקראינים שיגיעו ויישארו, יהיו כמונו. וכי הם יהיו הרוב בינינו לבין הפלסטינאים. במענה לשאלתי, היכן הגבול? כמה אוקראינים לא יהודים הוא יהיה מוכן לקלוט בארץ? חצי מיליון, מיליון? ומה עם פליטים ממקומות אחרים בעולם? הוא טען שאם תהיה בעיה נדע לעצור את זה בהמשך. ממש אשרי הפתי שמאמין.

שר התפוצות נחמן שי טען כי בכל יום יש שיירות בלתי נגמרות של 150 אלף איש שיוצאות מאוקראינה, וכי במסע שערך שם בשבוע שעבר, ראה תמונות שהצטמרר מהן, של נשים עם ילדות קטנים, כמו נכדיו, ובתחנת הרכבת ראה עשרות אלפי נשים וילדים צובאים על הרכבות כדי לברוח. הוא טען כי יש לנו במדינת ישראל, מחוייבות אנושית מוסרית לאנשים שבמנוסה, מה שלא הציעו לסבים ולסבתות שלנו במלחמת העולם השניה. 

שי המשיך והגן על עמדתו וטען כי באירופה מציעים להם הרבה יותר ואנחנו לא מציעים דבר, רק השתכנות בבית קרובי משפחה. עוד טען שחב"ד הוא הארגון היהודי החשוב ביותר כיום בעולם, עם 4,500 שלוחים עם מוטיבציה, שזו שליחות חייהם. לגבי הנתונים על מספר היהודים שי טוען כי באוקראינה יש 43 אלף יהודים שנולדו ליהודים משני הצדדים, ועוד כ-150 אלף זכאי חוק השבות. 

שר התפוצות אף הבטיח כי יתקצב אגף חדש במשרדו של יהדות מתחדשת עם תקציב של 40 מיליון שקל לרפורמים והקונסרבטיביים בארץ. לדבריו, "הם לא קבוצה גדולה מספיק והגיע הזמן לעודד ולסייע להם". אותי זה לא מפתיע, וזו לא פעם ראשונה שמדובר על זה. אבל אם תרצו להבין שוב מה הנזקים של הממשלה הנוכחית של בנט, הרי שזה אחד מהם. 

לא מדובר כבר בשיח ובתקצוב רפורמים וקונסרבטיבים בתפוצות, שזה דיון אחר. אלא כאן בארץ, כדי לחזק אותם. גם התפיסה של מדינת ישראל כמדינת היהודים היא כבר מילה גסה. בשיחה עימו טען בפניי השר, כי הוא מסכים עם כך שזו מדינת היהודים, וזה ברור שזה לא מילה גסה, אבל הפליטים לא מאיימים עלינו, ועלינו לתת להם לבוא, מפני שהם לא יישארו פה. זו התפיסה של הרוב בממשלה, והתקשורת מעודדת זאת. ושיהיה לנו בהצלחה.