1. השבוע חנכה עיריית בני ברק בטקס רשמי, את מערך האבטחה החדשני והמשודרג להגנת כלל מוסדות החינוך בעיר מפני צר ואוייב. מה נאמר ומה נדבר? יש עכשיו לבני ברק, לדברי העירייה, מערך האבטחה חדשני ומתקדם: צוותי אבטחה ייעודיים שנעים בחוצות עיר התורה והחסידות וסיירים חמושים רכובים בחוצות העיר, כחלק ממערך מקצועי, שמעניק, כעדות העירייה, אבטחה יעילה לכלל מוסדות החינוך ושכונות העיר בזמן אמת. איזה יופי! חשוב מאין כמוהו בזמנים קשים אלה.
אבל, שאלתי את עצמי, לשם מה ביזבזה העירייה מיליונים על מערך אבטחה חדשני ומתקדם? והרי אין חולק שתורה מגנא ומצלא. אז מי צריך לבזבז מיליונים על הגנת תינוקות דבית רבן, כשתורה מגנא ומצלא? למה לבזבז כספי ציבור? אדוני ראש העיר חנוך זייברט, איפה הפרומקייט?
אם נזקקנו להוכחה נוספת שאפילו עיריית עיר התורה והחסידות מבינה שתורה בלבד אינה מגנא ואינה מצלא, ושצריך 'שִכבה נוספת של נוכחות צוותי אבטחה מקצועיים וצוותי שיטור', כלשונה, הנה היא לפנינו. מסתבר שמול הטענה הכוזבת, חובקת זרועות עולם, שאברכי בני ברק מנפנפים בה, ולפיה אין צורך בגיוסם לצה"ל מפני שתורתם מגנא ומצלא, מחזיקה העירייה בפירושו המצמצם של הגאון מווילנא, שתורה מגנא ומצלא רק מן החטא ורק באופן אישי, ואין בה לבדה כדי להגן מול הרוצחים הפלשינאצים.
2. עמדתה המקורית של היהדות היא שהמעשה עיקר, וגדול תלמוד שמביא לידי מעשה, ושתלמוד תורה נטול מעשה הוא חסר ערך. ומכאן שטענת מגנא ומצלא, משקלה כציפצוף הזרזיר. כבר ביציאת מצרים הבהיר לנו הקב"ה שלא הצעקה עיקר אלא המעשה: "מַה תִּצְעַק אֵלָי? דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְיִסָּעוּ".
מסתבר שהחרדים עצמם אינם מאמינים בטענת מגנא ומצלא. כשעירית בני ברק נזקקת לביטחון, היא לא מבקשת להגביר תורה, אלא מקימה 'מערך אבטחה חדשני ומתקדם'. כשבנה של אם חרדית קודח מחום, היא רצה לרופא ואינו יושבת בבית נינוחה תחת טענת מגנא ומצלא. וכשחרדי רוצה לחצות את רחוב ז'בוטינסקי הסואן, הוא לא יזנק לכביש ללא רמזור, רק מפני שתורה מגנא ומצלא.
3. טענת מגנא ומצלא השקרית, היא אחת משלל תירוצי הכזב שמעלים החרדים כדי להצדיק השתמטותם ממצוות מפורשות מדאורייתא ומנזיפות משה רבינו ודבורה הנביאה לסרבנות של משתמטי מצוות 'לא תעמוד על דם רעך' בזמנם. זאת התורה אמנם לא תהא מוחלפת, אבל הם מרשים לעצמם להתעלם ממנה בטענות כזב. פעם זו היתה טענת מגנא ומצלא, ואחר כך נולדה טענת הבל חדשה: צה"ל הוא צבא גדול ומנופח ולא באמת זקוק לחרדים.
אך לאחר שהתברר שבשנה האחרונה נמחקו ממצבת צה"ל כ-900 לוחמים הי"ד ועוד כ-10,000 פצועים, צץ תירוץ חדש להתחמקות: המתגייסים החרדים לא יוכלו לשמור על אורחות חייהם. באה הקמת החטיבה החרדית החדשה, המושתתת על אדני ההתנהלות החרדית נטו (ללא נשים, ללא ניבולי פה, עם כשרויות הכי מהודרות, עם הקדשת זמן לתפילות ולימוד תורה ועוד), והוכיחה כי גם זו טענה כוזבת.
עכשיו צריך למצוא תירוץ חדש, וחזקה על ח"כ אייכלר שיחפור לנו עם תירוץ חדש להכשרת טריפת ההשתמטות.
4. תעשיית התירוצים החרדית המשוכללת, שעובדת נון סטופ בבחינת שערי תירוצים לא ננעלו, נועדה בעצם להסוות את הפיל הענק שניצב במרכז החדר, והוא עילת העילות להשתמטות הגורפת.
והפיל שאף אחד לא רואה ולא שומע אבל הוא ניצב במרכז ההוויה החרדית, הוא ה'השקופע' העקומה, שמדינת ישראל אינה מדינה לגיטימית. זו אידיאולוגיה הטבועה עמוק בדמן ובנפשן של כל הכתות החרדיות – למן המתחזות ל'אוהבות ישראל' באמצעות גימיקים משונים המסתירים אידיאולוגיה עויינת, ועד לסאטמר והקנאות הירושלמית המחצינים איבתם עד כדי ריסוס דגלי אש"ף על קירות הבתים במאה שערים.
(במאמר מוסגר יש לציין, שבכל זאת יש הבדל ביניהם: הסאטמרים והצ'למרים [הקנאים הירושלמים] אינם שולחים ידם לקופת 'המדינע' וגם אינם מצביעים לכנסת ואינם מתערבים בענייניה; בעוד שהאחרים לא רק שולחים ידם ל'קערה' הגולדקנופפית, אלא גם שולחים את המיזרוחניקים ליהרג בחזית, בזמן שאת בניהם שלהם הם שולחים 'ליהרג' באוהלה של תורה, אבל זוכים לסבסודים ותמיכות כספיות מן 'המדינע').
5. תפיסת האנטי מדינה, העויינות כלפיה עד כדי זלזול, עוצבה בידי גדול מורי דרכה של החרדיות שלאחר השואה, הגאון בעל החזון אי"ש. כבר בתש"ח-תש"ט הוא פסל את המדינה היהודית, את הנס הגדול שאין שני לו, את האתחלתא, וטען שבראש המדינה עומדת "קבוצת גזלנים הקוראים לעצמם מדינה ושלטון" (ציטוט מדוייק!), ולכן – כך שב ופירש רק השבוע 'יתד נאמן' – "צריך לעשות הכל כדי להציל מידם כל מה שניתן".
החזון אי"ש חזה רק שנת חיים אחת למדינה. "ס'וועט נישט אויסהאלטן [זה לא יתקיים]", הוא פסק. "הרי בהמת טריפה אינה חיה יותר משנה". המדינה ב"ה כבר בעיצומו של העשור השמיני, אבל ה'השקופע' נשארה כשהיתה ב-1948.
6. עכשיו הכל מובן. החרדים לעולם לא ייצאו להצלתה מיד צר של המדינה שלא באמת קיימת. ומה נעשה כשהמדינה בכל זאת חיה ובועטת לנגד עינינו? אלה הם רק חזיונות שווא ומדוחים. אבל מי יסתכן למות למענה?
וכשזו האידיאה, לא פלא שהם בזים עד עמקי נפשם לציבור שומרי התורה והמצוות, שמוסרים נפשם כבר שנה להצלתה של ראשית צמיחת גאולתנו, נופלים בקרב ללא כל פרופורציה לחלקם באוכלוסיה, ורק זוכים לכינויי בוז מתנשאים (על מה?): מזרוחניקים (שלא לומר מסרוחניקים), מזרחיסטים, הציבור הד"ל, מחנה הלאום הדתי. ישיבותיהם לעולם לא יכונו ישיבות, אלא 'מוסדות הסדר'. מכוח אידיאה זו הם לעולם לא יאמרו תפילה לשלום המדינה, ואפילו לא תפילה לשלום חיילי צה"ל; וביום העצמאות יאמרו תחנון כאילו זהו תשעה באב, כמנהג החזון אי"ש ור' חיים קנייבסקי; ותמיד ישתמטו.
7. ימי המילואים – 250-300 בשנה האחרונה - של המיזרוחניקים; עסקים קורסים של הד"ל'ים שמשליכים נפשם מנגד; שחיקתן של נשים שקורסות תחת נטל הפרנסה, הכביסה והילדים; דאגותיהן של אימהות שלא ישנות בלילה ונדרכות כל אימת שנשמעת דפיקה בדלת - אינם מדאיגים אותם כל ועיקר. הם, ככלות הכל, ישנים טוב, ומתעוררים בנחת אל 'הקערה' של גולדקנופף, שתוהה בעזות מצח איומה: "למי בכלל רע פה?"
לגולדקנופף ולחבריו המשתמטים, מה באמת רע פה?