כפר עציון נפל בה' באייר תש"ח, יום הכרזת המדינה, לאחר קרבות גבורה שגבו חייהם של 127 מתיישבים ולוחמים, שגופותיהם נותרו בשטח. באוקטובר 1949, למעלה משנה לאחר קרבות תש"ח, יצא לדרך 'מבצע ליקוט העצמות' – מאמץ יוצא דופן שנועד להשיב את חללי גוש עציון ומחלקת הל"ה לקבורה מכובדת. המבצע הפך לסמל של זיכרון לאומי ושל מאבק על כבוד הנופלים.
המסמכים שנחשפים עכשיו מוכיחים כי הקרב האחרון בכפר עציון היה קרב גבורה קשה ומתמשך, כפי שגם כתב יוחנן בן יעקב, שחקר את הקרבות. פיזור הגופות בעמדות מרוחקות מעיד על הגנה יוזמת ואמיצה עד תום הקרב ונפילתם של הלוחמים.
לראשונה, ייחשפו בכפר עציון פרוטוקולים שכתבו אנשי המבצע, בהם עדויות על גורלם של הנופלים. בין הממצאים: המברק לבן גוריון של שושנה קנוהל (אשתו של דב קנוהל מחבר הספר 'גוש עציון במלחמתו' ואמו של הרב אלישיב קנוהל זצ"ל) שהפך למסמך היסטורי שמבטא את כאבם ותקוותם של תושבי כפר עציון, ומזכיר את הפקרת יישובי עוטף עזה ב-2023. שושנה, שבעלה היה בשבי הירדני, ביקשה מבן-גוריון לטפל בהחזרת גופות החללים שנקברו בכפר-עציון, ובן-גוריון השיב שהדבר אינו בידיו.
תשובתו של בן גוריון לפניית שושנה קנוהל מכפר עציון בעניין פינוי החללים לקבר ישראל. צילום: ביס"ש כפר עציון
כמו כן, נחשפו מימצאים השופכים אור לגבי הרוב המוחלט של הנופלים, ולגבי פיזור גופות החללים ברחבי הקיבוץ והעמדות, ובכלל זה המכתב של הסופר ר' בנימין, שנועד לשלטונות ירדן ובו בקשה להתיר את ליקוט עצמות הנופלים שנותרו בשטח, ומיסמכים על גורל הגר"א לתהליך זיהוי החללים.
מבצע ליקוט העצמות בשטח האוייב, יצא לדרך ב-31 באוקטובר 1949, בהובלת הרב שלמה גורן ודוד בן דוד, בסיוע שלטונות ירדן. בתנאים המסוכנים והמאיימים, נאספו עצמותיהם של כ-85 לוחמים, ביניהם 35 לוחמי מחלקת הל"ה, שהובאו לקבורה בהר הרצל בטקס ממלכתי.
לדברי נדב פרנקל, מבית ספר שדה כפר עציון, "המסמכים הללו מדהימים ורלוונטיים מתמיד. הם לא רק מעידים על עוצמתם ונחישותם של לוחמי כפר עציון, אלא גם יוצרים הקבלה מצמררת לקרבות העכשוויים שראינו, כמו אלה שהתרחשו בשבעה באוקטובר".