חשבתם שיוון הידידותית היא מדינה בטוחה לתיירים ישראלים? כך חושבים מאות אלפי הישראלים הפוקדים הקיץ את יוון כמדינת תיור אולטימטיבית של הישראלים, וכך חשבו גם בני משפחתו של אהרון שמעוני, מדריך טיולים מירושלים, שהגיעו לאתונה לבילוי משפחתי מגבש, אך מצאו עצמם בעימות אלים מול חבורה של 15 פורעים פלשתינים, שהיכו אותם עד זוב דם.
יוון ואיי הים שבריבונותה, גדושים רבבות תיירים ישראלים. הגורם הראשון במעלה לכך, הוא החרם הלא רשמי שהטילו התיירים הישראלים על תורכיה (שאינו מקיף את ערביי ישראל הממשיכים לנהור למדינה העויינת), מה גם שהעם היווני מחבב את הישראלים ורואה בהם שותפים כנגד העויינות התורכית. יש אומרים שאפילו הדמיון הרב בין הדגל היווני הכחול לבן, לדגל הישראלי הכחול לבן, תורם לאהדה ההדדית.
אבל כל זה אינו תקף כשמתפתח ביוון עימות של ישראלים ופלשתינים. רבים מהישראלים אינם לוקחים בחשבון שיוון היא גם המדינה הראשונה ביבשת אירופה שאליה מגיעים מהגרים איסלמים, כולל פלשתינים, המחפשים הזדמנויות להיטמע במדינה כלשהי באירופה.
אהרון שמעוני, שבקיא בתחום התיירות במדינות העולם מתוקף עיסוקו כמדריך טיולים מקצועי, נוהג לקחת פסק זמן מעבודתו מידי קיץ כדי לטייל עם כמה מנכדיו במדינה כלשהי. לפני ימים אחדים הוא הגיע עם הנכדים עילאי עופרי בן 18, ואחיו מלאכי בן 17, מהר ברכה, עם נכד נוסף – אריאל רנד, בן 16, מרבבה. הם שכרו דירה פרטית בלב אתונה, לא הרחק מהכיכר המרכזית שבחזית בית הפרלמנט.
לאחר סיור של יום תמים באתרי העיר, ארוחת ערב בבית חב"ד ומנוחה קצרה, יצאו בשעה 10 בלילה לשאוף אוויר והתיישבו על המדרגות בכיכר העיר, המשמשות תיירים רבים למנוחה. באותה שעה סואנת כיכר הסינדגמה – החוקה – מרוב מקומיים ותיירים שמגיעים אליה כדי לשאוף אוויר לילי קריר יותר.
הארבעה שוחחו ביניהם בעברית. קבוצה של 12 צעירים פלשתינים שחלפה במקום שמעה את המלים העבריות, וצעקה לעבר הישראלים: 'פרי פלשתיין'. די היה בכך כדי שתתפתח תגרה בין הצדדים. הפורעים השתמשו באגרופים ובאמצעי עזר מאולתרים, דוגמת כבל חשמלי של טלפון נייד. שמעוני נפצע בפניו, ושניים מנכדיו נפצעו גם הם, האחד בזרוע והאחד בבטן. בשלב זה הבינו הישראלים שלנוכח העליונות המספרית של התוקפים, אין סיכוי להתגבר עליהם בידיים ריקות והם הזדרזו לברוח, כל אחד לכיוון אחר.
הקהל הרב שנכח במקום לא התערב, למרות קריאות של שמעוני לסובבים אותו, להזעיק משטרה. אבל כעבור דקות אחדות הגיעו למקום אופנועני משטרה, אך הם סירבו להיענות לבקשתו לפתוח במירדף אחר התוקפים שעדיין נראו בהמשך הרחוב. הדבר היחיד שהסכימו לעשות, היה להזעיק ניידת משטרה – והשוטרים שבניידת הודיעו שאין מה לעשות והזמינו אותו להגיע למחרת ב-8 בבוקר לתחנת המשטרה.
חוסר היעילות המשטרתית, התבטא בקשיי השוטרים לתקשר באנגלית, ובסירוב לנהל מירדף אחר התוקפים. גם למחרת הודיעו לו השוטרים בתחנה כי אינם מבינים מדוע הופנה אליהם, משום שבהיותה של התחנה רק משטרת תיירות, היא עוסקת בגניבות מתיירים אך לא בתופעות של אלימות כלפי תיירים. שמעוני הופנה לתחנת משטרה אחרת, וזו מצידה היפנתה אותו לבית החולים כדי שיקבל מיסמך המתעד את פציעותיו. חוסר היעילות הגיע לשיאו בכך שלמשטרה או לשום גורם רשמי אחר לא היו מצלמות ברחבי הכיכר, שהיא אתר תיירות מהחשובים בעיר בשל קירבתה לבית הפרלמנט. כשהסביר להם שמעוני שניתן להיעזר במצלמות של בתי המלון המקיפים את הכיכר, הודיעו להם השוטרים כי זו משימה בלתי אפשרית.
הטיול של משפחת שמעוני ביוון הסתיים עם טעם מר מאוד בפיהם של המטיילים ורשמים קשים על חוסר יעילותה של המשטרה. שמעוני, כמומחה לטיולים בחו"ל, הסיק מן האירועים מסקנות שאותן הוא מבקש לחלק עם הישראלים היוצאים בימים אלה לטיול או נופש בחו"ל: אל תתבלטו כישראלים, אל תישאו סימנים ישראליים חיצוניים, אל תיכנסו לעימותים עם פלשתינים ואוהדיהם, והעיקר - כשאתם מדברים עברית, עשו זאת רק בשקט ולא באורח הפגנתי. ככלות הכל, הגעתם כדי לנפוש, להירגע – ולא כדי להילחם.