התיישבות

האלוף בלוט פירסם צו איסור בניה לא חוקית על הר עיבל – שלא כולל את מזבח יהושע בן-נון

ברשות הפלשתינית מקדמים מזה מספר שנים בניה לא חוקית על אתר המזבח ההיסטורי על מנת להרוס אותו. דובר צה"ל: "הצו אינו נוגע לאתר ההיסטורי"

טרקטור פלשתיני (מסומן בחץ אדום) מכין תשתיות לשכונה חדשה ליד מזבח יהושע בן נון (מסומן בחץ כחול).
צילום: פקח קרקעות מועצה אזורית שומרון

מפקד פיקוד המרכז, אלוף אבי בלוט, פירסם לאחרונה צו איסור בניה על הר עיבל. אולם למרבה ההפתעה, במפה המצורפת לצו מסתבר שאיסור הבניה מתייחס רק למרחב שסביב הבסיס הצבאי שבראש ההר והדרך המובילה אליו – אולם הוא לא חל על מזבח יהושע בן-נון, אחד האתרים הארכיאולוגיים ההיסטוריים הכי משמעותיים לעם היהודי. זאת על אף שהרשות הפלשתינית מציפה את איזור המזבח בבניה בלתי חוקית, ואף מאיימת להרוס את המזבח עצמו ולבנות שכונה במקום.

לגורמים בהתיישבות שהיו במגעים עם פיקוד המרכז בנושא, הוסבר כי מדובר בתיקוף של צו ישן, וכי מדובר בצו ביטחוני ולא אזרחי, שנועד להגן על הבסיס הצבאי ולמנוע בניה שתאיים על הבסיס ועל הדרך אליו, ולכן הוא לא חל גם על אתר המזבח. לדבריהם, נושא המזבח יטופל בהיבטים אחרים.

שרידי המזבח שהקים יהושע בן-נון אחרי כניסת בני-ישראל לארץ, התגלו בשנת 1983 בידי הארכיאולוג אדם זרטל ז"ל, איש השומר הצעיר, שנפטר לפני כעשר שנים. מאז שנת תש"ע 2010, צה"ל מתייחס בפועל למקום כשטח C שבשליטה ישראלית, ומאפשר הגעה למקום בקבוצות מאורגנות בדרך שנסללה בידי צה"ל מהבסיס הצבאי, עד קרוב למזבח עצמו. אם כי למרות חשיבותו ההיסטורית לעם היהודי, עד כה לא הוכרז האתר כאתר מורשת או אתר ארכיאולוגי.

כבר לפני 5 שנים, בגיליון 550 של 'מצב הרוח' , ו' בתשרי תש"ף, ספטמבר 2019, חשפנו ב'מצב הרוח' כי ברשות הפלשתינית מתכננים להשתלט על אתר מזבח יהושע בן-נון על הר עיבל ולהפוך אותו ל'אתר מורשת פלשתיני'. היזם הפלשתיני שקנה את השטח הכין תכנית מתאר לשימוש בשטח.

בדיוק לפני שנה, בחודש אלול תשפ"ג, על סף המלחמה בעזה ובלבנון והטרור ביו"ש, החלה הרשות הפלשתינית בעבודות לבניית שכונה על מזבח יהושע. סייר של מחלקת קרקעות של המועצה האזורית שומרון, חשף את העבודות בסיור שגרתי. לאחר בדיקת תוכניות הרשות הפלשתינית כפי שפורסמו בעבר, התברר כי מדובר בתחילת עבודות על תכנית הפיתוח לבניית שכונה של הרשות הפלשתינית על האתר ההיסטורי עצמו. בידי הטקרטוריסט נתפסה מפה עם התכנית לבנות במקום שכונה של הכפר הסמוך עסירה א-שמאליה, של 32 יחידות דיור.

בעקבות הפירסום, החרים צה"ל את הדחפור הפלשתיני ועצר את העבודות. התחייבות של שר הביטחון יואב גלנט לקבוע ששטח המזבח הוא שטח C בשליטה ישראלית לא התממשה.

בחודש ינואר השנה, בחסות המלחמה בעזה, בנו הפלשתינים רפת חדשה סמוך למתחם המזבח. על המזבח עצמו רוססו כתובות עויינות: המונח 'פלשתין' עם דגלי אש"ף. בתוך האתר הוצתו לפחות עשרה צמיגים – והפלשתינים הפילו את אחד מקירות המזבח העתיק.

מספר שבועות לפני כן, הגיעו שתי משאיות עם מצעים למבנה פלשתיני סמוך מאד למתחם המזבח, שנבנה כבר לפני שנתיים ונשאר במקום. המבנה נמצא בשטח B ולכן צה"ל לא הרס אותו. כוחות צה"ל תפסו בזמן אמת את ניסיון הבאת המצעים ומנעו את כניסת המשאיות.

מפת הצו שחתם האלוף בלוט. צילום: עמותת 'מאבק על כל דונם'

מספר שבועות אח"כ השלימה הרשות הפלשתינית הצבת קו חשמל משכם עד לגבול שטח C בהר עיבל. מנגד נסלל קו חשמל מהכפר עצירה א-שמליה - גם הוא עד גבול שטח C – ובהמשך חובר שני הקווים והפכו לקו חשמל אחד. הקו הפלשתיני מתאים לתקן של חברת החשמל הישראלית, אולם הנחתו לא נעשתה בתיאום עם חברת חשמל, והמהלך הפתיע גם אותם.

ניסיון פלשתיני שכשל היה בשנת תשס"ח 2008. ברשות הפלשתינית תיכננו להקים שכונת מגורים על הר-עיבל, כהרחבה של עצירה א-שמלייה. הכפר נמצא בשטח B שבשליטה פלשתינית אזרחית, כולל סמכויות בניה. הבניה הפלשתינית בשטח B אינה זקוקה לאישור ישראלי, ולהלכה יכולים הפלשתינים לבנות בתים ושכונות ממש עד למזבח יהושע בן-נון, במורד המערבי של ההר. אולם מערכת הביטחון הצליחה לסכל את התוכנית הפלשתינית.

עוד לפני כן, בחודש שבט תשפ"א, ינואר 2021, החל קבלן פרטי בעבודות תשתית לבניית בית מגורים צמוד למזבח. קבלן פלשתיני שעבד במקום עם שופל, פגע פגיעה קשה בגדר של מתחם המזבח.

בנוסף, הרשות הפלשתינית סללה כביש רחב, ברוחב של שני מסלולים, מהכפר עצירה א-שמליה לשכם, במרחק 100 מטר מהמזבח למרות שהציר עובר בשטח C שבשליטה ישראלית.

רבין ז"ל לא הספיק להחליט

בין ישראל והרשות הפלשתינית קיים ויכוח על המעמד המדיני של השטח. רוב השטח הצפוני והמערבי של הר-עיבל נמצא במעמד שטח B מאז הסכם אוסלו ב' בספטמבר 1995. במפות ההסכם סומן הקו המפריד בין שטח B (בשליטה פלשתינית) ו-C (בשליטה ישראלית) על המזבח עצמו, ללא שום צורך או איזשהו הכרח בטחוני או מדיני. לא היתה שום בעיה של ממש להסיט את הקו 200 מטר צפונה, על מנת שהאתר ייכלל כולו בשטח הישראלי. המציאות שנוצרה גררה ויכוח בין ישראל והרש"פ לגבי 'עובי הקו' ולמי הוא שייך. נושא השליטה במזבח עלה לדיון אצל יצחק רבין ביום שישי 3 בנובמבר 1995, יום לפני שנרצח, ביוזמת מזכ"ל תנועת 'אמנה' זאב חבר (זמביש) והרב יואל בן-נון, שניים מראשי המתנחלים שהיו מקורבים גם לרבין ז"ל. הבקשה היתה, שרבין יקבע שמדובר בשטח C. אלא שרבין כאמור לא הספיק לדון בנושא. מחליפו שמעון פרס סירב לאשר שהאתר הוא שטח C בבירור.

תגובת דובר צה"ל: מפקד פיקוד המרכז חתם לאחרונה על צו האוסר על בניה באזור הדרך המובילה למוצב צבאי בהר עיבל וסביבתו המיידית. הצו לא חל בשטח B ואינו נוגע לאתר ההיסטורי במקום.
למפקד הצבאי של האזור סמכות להורות על סגירת שטח ועל איסור בניה מטעמי ביטחון גם מחוץ לשטחי C, בנוסף, צו איסור הבנייה מפורסם משיקולים ביטחוניים בלבד.

 

 

תגובות