ברקע הדיווחים בתקשורת על מגעים להסדר טיעון בין אביעד משה, שמואשם בניסיון רצח שירה איסקוב בראש השנה האחרון, התקיים הבוקר (שני) דיון בוועדה לקידום מעמד האישה ושוויון מגדרי בכנסת.
לאחר שהצעת החוק לשלילת האפוטרופסות מהורה שהורשע בעבירה חמורה של אלימות במשפחה, עברה בכנסת לפני כשלושה שבועות, כינס ח"כ עודד פורר (ישראל ביתנו) את את הוועדה על אף פגרת הבחירות.
בפתח הוועדה הגיב ח"כ אביגדור ליברמן לנושא ואמר כי אם הדיווח אודות הסדר הטיעון עם משה נכון "מישהו בפרקליטות יצא מגדרו להיטיב עם החשוד ברצח".
שירה איסקוב, שהפכה בחדשים האחרונים לפנים של נפגעי ונפגעות האלימות במשפחה, דיברה בוועדה ואמרה כי הפרקליטים בתיק מלווים ומשתפים אותה בתהליך, אך יחד עם זאת טענה כי "חייבים לעשות שינוי".
לדבריה, "כשמתחילים משא ומתן להסדר טיעון לקורבן אין שום יכולת להביע דעה. אם הפרקליטות והסנגורים יסכימו על עונש זה מספיק ונצטרך לקבל את זה וזה לא מתקבל על הדעת. החשש שהקורבן צריכה לחשוש לחייה כשהוא ישתחרר לא מעניין אותם. הם ממשיכים לתיק הבא. לאף אחד לא אכפת ולא חושב על הפחד שהקורבן ממשיכה לחיות איתו. מה יהיה אז, מי יגן עליה? צריך לשנות פה את היוצרות ולתת לנפגעות להביע את עמדתן ואת הסכמתן להסכם הטיעון שבו הן נפגעות, כדי שירגישו ביטחון ושצועדים איתן את הדרך הקשה".
בתגובה לדבריה של איסקוב אמר פורר: "את ממלאת תפקיד מאוד חשוב, בזכות הכוחות שלך את מייצרת שינוי בשביל נשים שמפחדות להיחשף. בלעדיך ובלי משפחת סלע ומשפחות נוספות אי אפשר היה לחוקק את החוק לשלילת אפוטרופסות".
נציגת הפרקליטות: "לא יהיה הסדר טיעון"
נציגת הפרקליטות, עו"ד טוני גולדנברג, התייחסה לדברי ח"כ ליברמן ולפרסומים ואמרה: "אני מצויה בכל תיקי הרצח וניסיון רצח שמתנהלים בארץ ואני יכולה לתת לכם כמה כללי אצבע בתיקי אלימות חמורה בין בני המשפחה. אתחיל עם המשפט שאמר ח"כ ליברמן – אנחנו תמיד מלווים נפגעי עבירה". בנוגע להסדר הטיעון עם אביעד משה אמרה: "להערכתי המקצועית בתיק הזה לא יהיה הסדר טיעון ולא ירדו מעבירת הניסיון לרצח".
על פי החוק הקיים במדינה כיום, עמדתם של נפגעי עבירות האלימות במשפחה מוצג לבית המשפט רק לאחר הכרעת הדין, כלומר לפני גזר הדין. הוא אמר על כך כי זו תקלה וכי יפעלו לשנות זאת. והוסיף כי יש צורך לשנות את ההליך כך שנפגעי העבירה לא יציגו את עמדתם בבית המשפט כאשר הפוגע נמצא שם והם רואים אותו, אלא לאפשר עדות מצולמת.
עו"ד ליאנה בלומנפלד אמרה בוועדה: "יש לנפגעות מקום. הפרקליטות צריכה לעדכן את הנפגעת בשלבים מוקדמים והיא צריכה לשמוע את הדברים. לפרקליטות יש הנחיות מפורשות בעניין הזה. הפרקליטות מתכללת את האינטרס הציבורי. היא לא מייצגת את עמדתו של נפגע עבירה. עמדתו של הנפגע היא חשובה אבל זהו שיקול אחד מבין אחרים שחובה על הפרקליטות לשקול. למשל: מה היכולת ההרשעתית, דברים שנוגעים לאינטרסים הציבוריים, לפסיקה שמתפתחת במקרים מסויימים וכן יכולה להביא להרשעה".
"עם זאת", הוסיפה, "אין זהות אינטרסים בין נפגעת העבירה לבין התביעה. הדרך של הנפגע להביא את קולו בהליך הפלילי, היא באמצעות הסיוע המשפטי או ייצוג בהליכים פליליים. הדרך הזו טובה יותר לקידום האינטרס שלו".
בסיום הוועדה אמר ח"כ פורר אמר כי עצם המחשבה על הסדר טיעון מעוררת חלחלה וכי יש כאן עניין של שיקול דעת שמחייב התייחסות. לדבריו, הנושא של שמיעת הקרבן בהליך הפלילי הוא חיוני: "בהרבה מהתיקים שנסגרו בהסדר טיעון, אם השופט היה שומע את הקרבן הוא היה זורק אותו מכל המדרגות. אנחנו נוביל הליך שיוביל תיקון. אנחנו נרחיב את זה גם לעבירות בסעיף של חבלה בנסיבות מחמירות ולא רק לניסיון רצח. לגבי החוק לנפגעי העברה- יכול להיות שצריך תיקון. לא נאפשר שניסיון רצח יהיה אות מתה בספר החוקים".