היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה, דחתה בקשות של משטרת ישראל לעשות שימוש בסמכותה להרחיק עבריינים בכירים מאזור מגוריהם לצורך מניעת אירועי רצח, סמכות שעושים בה שימוש תדיר בהר הבית. כך נכתב במסמך הרשמי שהציג השר לבטחון פנים איתמר בן גביר לשר המשפטים יריב לוין, בנושא התנהלותה הלעומתית של היועצת המשפטית לממשלה. המסמך המלא הגיע לידי 'מצב הרוח'.
לדברי בן-גביר, היועצת המשפטית לא הציעה פתרון אחר. התנגדותה נמשכה גם בוועדת שרים לפשיעה בחברה הערבית. בהרב-מיארה התנגדה גם לעשות שימוש נקודתי ובמקרים ייחודים ולבקשת משטרת ישראל. "לצערי הרב חלק מן המקרים הסתיימו ברצח" מאשים בן-גביר.
היועצת המשפטית לממשלה, מגלה בן-גביר, מנעה פריסת חסמים סלולריים מתקדמים בבתי הסוהר הביטחוניים, והתנגדה לפגיעה בצמצום המזון של המחבלים.
היועצת המשפטית לממשלה התנגדה גם לקידום חוק איסור תמיכה בטרור, בטענה כי מדובר בפגיעה בזכויות ואפקט מצנן על חופש ביטוי ותיוג של קבוצה שלמה. היא גם טענה לקשיים משפטיים משמעותיים בקידומו של חוק גירוש משפחות מחבלים, שני חוקים שעברו לפני כשבועיים.
עוד מתוך מכתבו של בן-גביר: "לאורך כל הדרך ובשלל תירוצים שונים ומשונים, ניסתה היועצת המשפטית לממשלה לסנדל את הקמתו של המשמר הלאומי שקורם עור וגידים בימים אלה".
בן-גביר מאשים גם כי היועצת המשפטית לממשלה מנעה מקבוצות רבות ואיכותיות, בדגש על בנות השירות הלאומי הנפלאות להמשיך את עבודתם כ'פקידי רישוי', בטענה כי מדובר בסמכות שלטונית שיש העניק רק לעובדי מדינה, למרות שיש חריג מפורש ולפיו במקרים מיוחדים ניתן להעניק סמכות זו גם לגורמים פרטיים. לשיטתה של היועצת המשפטית, מלחמה רב זירתית אינה 'מקרה חריג' שמצדיק הענקת סמכות שלטונית מצומצמת ובמבוקרת לבנות שירות איכותיות.
"בתחילת המלחמה, למרות שכבר הגענו להסכמה על נוסח שינוי הוראות פתיחה באש במקרים מיוחדים, היועצת המשפטית לממשלה חזרה בה מההסכמה ומנעה ממני לעלות את ההצעה לממשלה".