פוליטי

"השר איתמר בן גביר בראיון ראשון ל'מצב הרוח' אחרי סערת ההצבעות בכנסת: "אין תירוצים, עשיתי טעות, נקודה"

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר בשיחה עם 'מצב הרוח': "לצערי, רק כשדופקים על השולחן, מקבלים. התנצלתי שלא התקזזתי גם אישית בפני נתניהו וביסמוט. אחרי ישיבה שהיה בפורום מצומצם, באתי לנתניהו ואמרתי לו: 'אדוני ראש הממשלה, אני מתנצל שלא התקזזתי איתך'"

צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

ביום ראשון השבוע, אחרי שלאורך כל סוף השבוע שעבר לא היה כמעט משפיען אחד, שלא תקף את השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר, על כך שבגלל סירובו לתמוך בחוק הרווחים הכלואים, נגררו להצבעה בכנסת ראש הממשלה נתניהו ממיטת חוליו וח"כ בועז ביסמוט מהשבעה על אמו, פירסם בן גביר את ההודעה הבאה: "נמשיך להצביע לפי העקרונות שלנו עד לפתרון לגבי מניעת סגירת תחנות משטרה, כיתות כוננות והקיצוץ במשכורות השוטרים לוחמי הכליאה וכל כוחות הביטחון הלאומי של ישראל.

"יחד עם זאת עשיתי בשבת חשבון נפש והבנתי שטעיתי כשראיתי את ראש הממשלה ואת בועז במליאה ולא קיזזנו אותם. אני מתנצל בפני ראש הממשלה וחברי בועז ביסמוט. מעתה נקזז את רה״מ עד להחלמתו המלאה בע"ה".

השר בן גביר, שתף אותנו מה עבר עליך השבת, שהגיע לחשבון הנפש? מי עזר לך בחשבון הנפש?

"הייתי בשבת עם הילדים באילת. הבטחתי להם לבלות שם בחנוכה. לצערי, לא הספקתי לקחת אותם בחנוכה - לקחתי אותם לשבת. קיבלתי שם מהציבור קבלת פנים מדהימה. היה לי קצת זמן קצת להירגע, לשבת, לחשוב. הגעתי למסקנה שעשיתי טעות. אבל אני  אומר, כדי שיהיה ברור: הטעות היא בסגנון, הטעות היא בזה שלא הסכמנו להתקזז במליאה".

איילה עזרה לך קצת?

"אני תמיד מתייעץ איתה. היה פעם איזה תחקיר של רביב דרוקר, שהוא כתב: הנה, הוא מתייעץ עם איילה. אני מציג את זה בגאווה ענקית, עצומה! היא היועצת הכי טובה שלי, בהחלט כן. אני גאה בזה מאוד".

אתה גם מגלה לה סודות מהחדר?

"היא לא יודעת על חומרים סודיים מהקבינט, אבל בהחלטות עקרוניות ודברים כאלה, אני משתף אותה".

אתה בוודאי מכיר את הבדיחה, מה ההבדל בין הפיקח והחכם? הפיקח יודע להיחלץ ממצב שחכם בכלל לא נכנס אליו. לא חשבת לפני האירוע, שאסור לך לעשות את זה? הרי אפילו חברך הטוב, ינון מגל, יידה בך בליסטראות.

"קודם כול צריך להבין שלא הייתה לנו הודעה מוקדמת. לא התקשרו אלי ואמרו לי 'אנחנו מביאים את ראש הממשלה'. את ראש הממשלה ראיתי רק באולם הכנסת".

אבל דיברו על זה לפני. כל הזמן רצו הודעות.

"לא רק זה - מוטי קסטל הוציא הודעה שהוא לא יבוא. נכנסתי למליאה - אחרי חמש דקות, ראיתי את ראש הממשלה. אבל חגי, אין תירוצים, עשיתי טעות, נקודה. מותר גם לי לטעות אחרי שלוש שנים בכנסת".

התנצלת בפניו גם באופן אישי?

"כן. אתמול (ראשון – ח"ה) אחרי ישיבה שהיה בפורום מצומצם, באתי אליו ואמרתי לו: אדוני ראש  הממשלה, אני מתנצל. הוא אמר לי: אבל אתה ממשיך לא להתקזז אם אתה מצביע נגד. אמרתי לו: כן, אני על העקרונות שלי, כשצריך, אצביע נגד. שלא תהיה כאן אי הבנה. יש כאן שני דיונים נפרדים. העניין עם עצם זה שראינו את נתניהו וראינו את בועז ביסמוט, ולא התקזזנו איתם - זו טעות. עשיתי חשבון נפש על זה בשבת, זה לא היה צריך לקרות, התנצלתי".

בפני בועז ביסמוט גם התנצלת אישית?

"כן, שלחתי לו הודעה".

"אתה רואה את כל המחבלים שאנסו, רצחו טבחו, יושבים בבתי הכלא, מושפלים, ממררים בבכי". ויכוח נוקב בוועדה עם ח"כ אחמד טיבי. צילום: חיים גולדברג, פלאש 90

"ניסיתי לעשות הכול, להפוך אבן על אבן, כדי להגיע להבנות"

"אבל עצם העיקרון של מה שקורה, צריך להבין שהוא בנפשי. צריך להבין על מה אנחנו מדברים בכלל. נציגי האוצר רוצים להחזיר אותנו אחורה. לקחת את כל ההישגים שהשגנו במשטרה, ולהחזיר את זה שנתיים אחורה: סגירת תחנות משטרה, כיתות כוננות. הצלחנו להביא 3,499 שוטרים בשנה האחרונה - זה מספר שיא. מספרים כאלה לא היו. הם באו, בין היתר, אחרי שחתמנו חוזה עם האוצר, והבטחנו להם פעימה ראשונה, פעימה שנייה, פעימה שלישית. שוטר הרוויח 6,500 שקל, שוטר מתחיל. זה שכר רעב. העלינו את זה. ופתאום באים ואומרים: לא, לא מקיימים, לא מעלים לכם את הכסף. נותנים לכם רק את הפעימה הראשונה שנתנו לפני שנתיים, ועכשיו לא נותנים. איך אני יכול להסתכל לעיניים של השוטרים?! איך אני יכול להסתכל לעיניים של הציבור, שכתוצאה מעוד גזירה, לקיחת 850 מיליון, אני צריך לסגור להם תחנות משטרה, לסגור כיתות כוננות? זה סיכון של חיי אדם. ולכן על עצם העיקרון אני לא מצטער ולא מתנצל, כמו בדיוק כל העקרונות הקודמים שהובילו אותי".

ואת הדיונים הללו, לא עדיף לנהל ישירות עם שר האוצר?

"ברור שהיה עדיף לנהל את הדברים בחדרים, לסגור את הדברים. תאמין לי, חגי, לא היתה אבן שלא הפכתי בכל מאבק שעשיתי".

צחקו עליך שאמרת 'להתקזז' - מתקזזים זה קואליציה מול אופוזיציה, ואין קיזוז בתוך קואליציה.

"צר לי, אבל מה לעשות, שבמצב שנקלענו אליו, הייתי חייב לנהוג כך. תבין, קדמו לסיפור הזה עם התקציב חודשיים של דיונים ושיחות. בשבוע האחרון פקידי האוצר אפילו לא רצו לבוא לדבר. אבל אני ניסיתי לעשות הכול - באמת, להפוך אבן על אבן, כדי להגיע להסכמות ולהבנות. אבל בסופו של דבר, יש לי אחריות. בתקציב הקרוב, לא יהיה לי כסף לדלק לניידות. זה נראה לך נורמלי? מישהו  בא לצבא ואומר: אין דלק לטנקים? מישהו היה עושה דבר כזה? אין דבר כזה! המשטרה לא פחות נלחמה בשמחת תורה. השוטרים שלנו גיבורים, ואנחנו אסור לנו לחזור אחורה".

מאשימים לך שאתה כל פעם מחפש עילה להצבעה. אז פעם זה היועמ"שית, ופעם זה תחנות משטרה, ופעם זו עיסקה לשיחרור החטופים. כל פעם אתה כאילו בכוונה רוצה להיות אופוזיציה בקואליציה.

"לצערי, רק כשדופקים על השולחן, מקבלים. אתן לך כמה דוגמאות: הקבינט המצומצם, שאני חושב שמלכתחילה זה לא היה בסדר שנתניהו לא הכניס אותנו. ואגב, אחרי שהוא הכניס אותנו, הוא בא אלי ואמר לי: צדקת. אתם מוסיפים כל כך הרבה. בנושא הקבינט המצומצם, הייתי צריך להצביע נגד חוק הרבנים של ש"ס, או לא לתמוך בו, כדי לקבל חברות בקבינט המצומצם. מה לעשות? קיבלתי.

"מה רצית שהיועמ"שית תגיד? שהיא רוצה לפטר אותי כי אני מצליח? אתה קורא את הנימוקים שלה ומשפשף את העיניים: שצעקתי על איימן עודה במליאה שהוא 'מחבל'. זה נראה לך נורמלי?"

בחלוקת נשקים לתושבים בחריש. צילום: דניאל שרון

"עם היועמ"שית זה אותו דבר. שנה שלמה אני מבקש: בואו נפטר אותה. אני מדבר, נפגש עם כל העולם, מנסה ללכת מפה ומנסה ללכת משם. כלום. שום דבר לא קורה. רק כשהצבתי את זה כדרישה – אמרתי: אם זה ככה, אני לא מצביע - פתאום הנהלת הקואליציה ראשי קואליציה מקיימים דיון על היועמ"שית, ורוצים לקדם את המהלך".

אולי הדיון לא התקיים כי הממשלה לא מעוניינת לפטר את היועמ"שית? נראה שאתה בדעת מיעוט בנושא הזה. אתה לא יכול לכפות דעת מיעוט על דעת הרוב.

"אני ביקשתי שיביאו את זה להצבעה בממשלה, זה כל מה שביקשתי. אם בממשלה בסופו של דבר יגידו: לא רוצים לפטר, זה משהו אחד. אבל אני טוען שיש לנו רוב בממשלה.

"אני אגיד לך יותר מזה: נכון, יש כל מיני גורמים שאולי חוששים, לא רוצים להתעמת, אבל בדיוק בשביל זה אני נבחרתי. למה היועצת המשפטית רוצה לפטר אותי? בגלל כל הרפורמות שעשיתי - אם זה בנשק, שהיא מאוד לא אהבה; אם זה בכיתות הכוננות, שהוספנו אלף כיתות כוננות -  תוך שנתיים הקמנו אלף כיתות כוננות; אם זה ברישיונות הנשק - היו שמונת אלפים רישיונות פעם לפני שבאתי. היום היום הממוצע בעשרה החודשים האחרונים, 180 אלף; אם זה בשינויים בבתי הסוהר: היום אין הפקדות, אין קנטינות, נגמרו התנאים של הקייטנה. מספיק לראות את התמונות של מי שחוזר משם; ובעיקר במשילות: החלפתי 18 ניצבים. להחליף 18 ניצבים זה כמו לקחת מטכ"ל שלם בצה"ל ולהחליף אותו. אלה הדברים שסימנו אותי. בגלל זה היועמ"שית רוצה לפטר אותי. פקידי האוצר לא אוהבים אותי בגלל הדבר הזה. וזה בדיוק העניין: אם אנחנו חוזרים לאחור מההישגים הללו, או ממשיכים קדימה".

"נכון, אני ממנה קצינים שיבצעו את המדיניות שלי"

 אבל אלה לא הנימוקים שהיא נתנה בעילה לפיטורים שלך. היא לא אמרה שהיא רוצה לפטר אותך כי פיטרת 18 ניצבים, או כי הקמת כיתות כוננות.

"מה רצית שהיא תגיד? שהיא רוצה לפטר אותי כי אני מצליח? אתה קורא את הנימוקים שלה ומשפשף את העיניים. אתה יודע מה הנימוקים שלה? הנימוקים שלה זה שצעקתי על איימן עודה במליאה שהוא 'מחבל'. זה נראה לך נורמלי? עזוב שעודה צעק לי לפני כן: 'אתה נאצי וטרוריסט'. זה נראה לך נורמלי, שבגלל שצעקתי לו מחבל ידיחו אותי?

"ועוד סעיף: שאני מגבה שוטרים שנחקרו במח"ש, שירו בזורקי אבנים. אני מודיע לך שאני ממשיך לעשות את זה, אני ממשיך לגבות אותם. איזה שאלה? זה חובתי כשר.

"ועוד סעיף: שאני נכנסתי לחפ"ק של המשטרה, ואמרתי להם שחייב להיות דין אחד לכולם: לחרדים, לחילונים, לשמאלנים, לימנים - חייבים להתנהג אותו דבר. ובעוד מקום אמרתי, שלא יכול להיות שיעצרו רק אנשים מהימין ולא מהשמאל. אני עומד מאחורי הדברים האלה.

לגבות שוטרים שירו בזורקי אבנים? אמשיך לעשות זאת. עם מפכ"ל המשטרה רנ"צ דני לוי. צילום: דוברות

"היתה ליועמ"שית עוד טענה, שהשר השיב לגלעד קריב למכתב שהוא שלח למפכ"ל המשטרה, במקום המפכ"ל. בוקר טוב אליהו. כשאני הייתי חבר אופוזיציה, אני שלחתי מכתבים למפכ"ל, חזר אלי השר בר לב, ואמר לי 'יש נוהל משטרתי: אין דבר כזה שחבר כנסת מדבר עם מפכ"ל. תדבר איתו באמצעותי'. אז מה שמותר לו, אסור לי?

"זה מוכיח שמה שמרגיז אותה זה שאני הצלחתי לשנות דברים. זה מרגיז אותה, זה מרגיז גורמים בפרקליטות. למה הם חקרו את סנ"ץ אבישי מועלם, מפקד מחוז ש"י? מה הטענה שלהם? מה הטענה שלהם כלפיו? שהוא מקיים את המדיניות שלי, ומתנהג בחמלה כלפי פעילי ימין. זה באמת נכון. זה גם פורסם ב'מצב הרוח': כשאני באתי לפני שנתיים, אמרתי שימ"ר זה יחידת עילית. המדיניות שלי מעכשיו, שהימ"ר יתעסק קודם כול ברצח - קודם כול בזריקות אבנים, קודם כול בזריקות בקבוקי תבערה. אגב, לא משנה מי - גם אם יהודי זורק על ערבי אבנים או בקבוקי תבערה, תטפלו בזה.

"אז הם התחילו לטפל בזה. השקיעו את כל המאמצים, הפכו את ימ"ר ש"י מגוף שרודף אחרי כל מיני נערי גבעות עם פיאות, לגוף שמתעסק בטיפול בטרור. ופתאום גם פרקליט המדינה, גם היועמ"שית, גם השב"כ מזועזעים. זה בדיוק הסיפור. אני באתי למשול. אני לא באתי לשבת ולגזור סרט. אני לא עציץ. אני באתי לשנות, וזה אוכל אותם".

לגבי הניצבים שהחלפת - הרי אחת הטענות היא, שאתה ממנה אנשים שהם יסמנים, ופיטרת כאלה שלא הלכו איתך בתלם - לא רק בנושא מדיניות. אתה ממנה כאלה שאתה יודע שלא תהיה לך בעיה איתם.

"הסיפא שלך מדוייקת: אני ממנה כאלה שיעשו את המדיניות שלי. זה התפקיד שלי".

השאלה אם לא צריך אנשים שיאתגרו גם את החשיבה שלך.

"כל אלו שמיניתי יכולים לחשוב הפוך, יכולים להגיד הכול - הכול בסדר. אבל בארצות הברית, כשמתחלף שלטון, באים כל הפקידים הבכירים ואומרים: תודה, שלום, אנחנו פורשים כי יש לנו השקפה אחרת. רק בישראל, שר צריך לעבוד עם אנשים שלא מקיימים את המדיניות שלו. אני מודה באשמה: אני משקיע את הנשמה. השר הקודם דיבר רק עם המפכ"ל. אני לא מדבר רק עם המפכ"ל, אני לא מדבר רק עם ניצבים. אני מדבר עם מפקדי תחנות, אני מזמין אותם לראיונות. אני משקיע המון המון המון.

"המדיניות שלי זה להרוס. זה לא סוד: העלינו את האכיפה ב-400 אחוזים. בתים, כפר שלם. אני לא מתבייש בזה. זה התפקיד שלי". עוקב מקרוב אחרי הריסת בית לא חוקי בשכונת ג'ואריש ברמלה (גבו למצלמה). צילום: דוברות

"אני אומר לך בצורה הכי פשוטה: לכל קצין שמגיע אליי, אני דואג לבדוק אם הוא יקיים את המדיניות שלי. אגב, המדיניות שלי - שלא תטעה - זה ריבונות, משילות, מקצוענות, נחישות. אלה הדברים שאני מחפש בקציני משטרה. ואני בהחלט מודה שאני מחפש קצינים שמקיימים את המדיניות שלי. זה ככה, בשביל זה נבחרתי. הימין היה בשלטון שנים רבות. אף פעם לא הרגשת את זה. לא הרגשנו את זה, כי בדרך כלל שרים באו, גזרו סרט יפה, פתחו מקום כזה, מקום אחר. הכול היה נחמד. תאמין לי, זה הכי נוח: אתה לא מתעמת עם אף אחד, אתה חבר של כולם, כולם חברים שלך, הכול טוב. אני בהחלט באתי לשנות. באתי לשנות את המציאות שלא הייתה מקובלת עלי.

"אגב, לפנַי המינויים היו בשיטת חבר מביא חבר, שמור לי ואשמור לך. אצלי, אין דבר כזה: חבר מביא חבר. אני מביא את האנשים אלי, בודק, עושה עבודה מקיפה, רואה שמדובר באנשים שיקיימו את המדיניות - הם ממונים. לא יקיימו את המדיניות – לא ימונו".

אתה אומר שאתה מדבר עם ניצבים. השאלה היא: האם תפקידו של שר לדבר עם ניצבים? אם אתה רוצה מדיניות, דבר עם המפכ"ל, והמפכ"ל מוריד את הפקודות לניצבים. שר ביטחון לא נותן הנחיות לכל תת אלוף. שר ביטחון מדבר עם הרמטכ"ל. הרמטכ"ל מפעיל את הצבא.

"אני לא נותן הנחיות ופקודות מבצעיות. אני לא אומר להם: לכו תעצרו את פלוני, לכו תעצרו את אלמוני, לכו תעשו מבצע כזה, מבצע אחר. חלילה. אגב, מספרים, שהשר הקודם, זה בדיוק מה שהוא עשה.

"אני כן אומר להם: המדיניות שלי, לדוגמה, זה לטפל בהריסות הבנייה. כשאני באתי למשרד, לא טיפלו בבנייה הבלתי חוקית. היה איזשהו ההליך שאמרו 'הורסים להם גדרות, הורסים מרצפות'. לא נגעו בבתים לא חוקיים בנגב. בא עבדך הנאמן ואמר: אין דבר כזה! המדיניות שלי זה להרוס. ובאמת מאז, זה לא סוד: העלינו את האכיפה ב-400 אחוזים. בתים, כפרים שלמים. לפני כמה שבועות, כפר שלם הרסנו. אני לא מתבייש בזה. זה התפקיד שלי".

אבל בזמנו בתקופת ההפגנות בקפלן, כך נטען נגדך, ישבת בחפ"ק, עמדת מול המסך, והפעלת את השוטרים איך לפעול.

"לא, זו לא הטענה. הטענה שמופיעה, לפחות אצל היועצת המשפטית: אני באתי לחפ"ק - אגב, כמו שכל שר בא לחפ"ק, לא רק אני – ואמרתי: המדיניות שלי היא מדיניות שוויונית. חייבים  לאכוף את החוק גם כלפי חרדים, גם כלפי ימניים, גם כלפי שמאלנים, גם כלפי כולם - תעשו בדיוק את אותו דבר. זה נכון.  אני אומר את זה, אני מצהיר את זה, אני לא מתבייש בזה".

כדי לשחרר חטופים – קודם כל לעצור לחמאס את הדלק

בוא נדבר על נושא עסקת החטופים. בסופו של דבר, אנחנו אחרי באמת שנה פלוס למלחמה. אנחנו רואים שהלחץ הצבאי לא עוזר. איך אפשר להביא אותם בלי עיסקה?

"קודם כול, אני רוצה להגיד כאן משהו שיהיה ברור: אין כאן מישהו שכן רוצה להביא, ומישהו שלא רוצה להביא. אני לא מכיר אחד שלא רוצה להחזיר אותם הביתה, את כולם. זו משאלת לב. המחלוקת היא מה הדרך. הבן שלי התגייס ליחידה מובחרת לפני ארבעה שבועות - צה"ל ביקש מאיתנו לא להגיד את שם היחידה, כדי לא לסכן אותו - אבל הילד התגייס, והוא הולך להיות הכי הכי עמוק, כדי לנסות להחזיר אותם הביתה".

אבל עובדה היא שלחץ צבאי לא עוזר.

"אני חושב שהדרך להביא אותם, זה קודם כל לעצור להם את הדלק.  איפה נשמע שבזמן מלחמה נותנים דלק לאוייב? דבר שני: סיוע הומניטרי - רק תמורת הומניטרי. אגב, אצלי אני עשיתי את זה - נאה דורש נאה מקיים. באו אלי מהצלב האדום, אמרו לי: אנחנו רוצים לראות את אסירי הנוח'בות. אמרתי להם: אין לי בעיה שתראו את הנוח'בות. על כל נוח'בה שאתם רוצים לראות, אתם תראו לי חטוף או חטופה - בווידאו. מאז הם לא חזרו אלי.

"הדבר השלישי זה לכבוש שטחים. יש לנו תוכניות, אפשר לכבוש כמה שיותר שטחים. להודיע לחמאס, כל יום שהחטופים לא משוחררים, עוד קילומטר מעזה עובר אלינו.

"והדבר הרביעי: עידוד הגירה מרצון. פעם ראש הממשלה היה נגד זה, אבל אני היום מזהה אצלו יותר ויותר נכונות ופתיחות. אני מזכיר לך: עוד מעט טראמפ נכנס לתפקיד. אני טוען, שלפחות לגבי ההומניטרי, לפחות לגבי הדלק, אנחנו יכולים לגרום לכך שטראמפ יהיה איתנו".

סביר להניח שטראמפ יהיה איתנו, אבל זה לא עונה לשאלה, האם זה יגרום לחמאס לרצות לשחרר את החטופים? אני מניח שהחמאס כבר בנה לו את מאגרי הדלק הנחוצים לו. הם בנו לעצמם מאגרים - גם של דלק, גם של מזון בוודאי. אתה נועל את האורווה אחרי שהסוסים ברחו. הם יכולים היום לחיות שנה בלי סיוע.

אני לא מסכים עם מה שאמרת. כחבר בפורום המצומצם, אני חשוף לחומרים. לא כל אנשי החמאס רוצים להתאבד. רובם לא רוצים להתאבד. אני רואה אותם בבתי הכלא, אני רואה את השפלים האלה, מוגי לב. אני רואה כמה הם צועקים כשסוהרת נוגעת בהם - לא עושָה להם כלום, רק נוגעת בהם. או כשלוחם כליאה מגיע עם הכלב שלו. הם צורחים צרחות איומות. אתה רואה את כל המחבלים מהסרטונים, אונסים, רוצחים, טובחים. עושים טרור הכי גדול. אתה רואה אותם בבתי הכלא, מושפלים, ויושבים ממררים בבכי. אנחנו גם שומעים אותם. הם אומרים: אוי ואבוי לי! לא ידענו. אם היינו יודעים, לא היינו באים לכאן, לכלא הישראלי. זה משהו אחר לגמרי. אני רואה מה קורה שם. אני רואה, אני שומע את הקולות. אני אומר לך: הם לא כאלה גיבורים. אם אנחנו ניכנס בהם, אם אנחנו נפעל נגדם, אם אנחנו עם אפס סובלנות, אם אנחנו לוקחים להם דלק, לוקחים להם הומניטרי - הארורים האלה, אני מניח שהם ייכנעו.

למה אתה חושב שאם תעודד הגירה - לא מדבר כרגע אם זה נכון או לא - זה ישחרר חטופים?

"הניצחונות שלנו תמיד על האוייב היו בשני מקרים. א' - לכבוש שטח, שזה מבחינתם אסון.  מה שקרה להם ב-67' זה מבחינתם האסון הגדול - שלקחנו להם שטחים, שלדעתם הם כביכול שלהם. הם תמיד היו שלנו, אבל בסדר. והאסון השני שלהם זה הגירוש. הם מתים מפחד מזה.

"אני מדבר לדין הבינלאומי: בוא נעשה את זה מרצון. יש אנשים בעזה שהם טוענים שהם סובלים. יש שם  אנשים שטוענים שלא טוב להם.  שישה אחוז מאוכלוסיית עזה - ראיתי את זה השבוע באיזה סקר - כבר היגרה משם. בוא נעודד כמה שיותר אנשים. אני מניח שאנחנו יכולים לשלוח מאות אלפים בשלב הראשון. הם ירצו. זה שווה לנו לתת כסף, שילכו מכאן. אני מניח שזה יכול לעבוד".

למה ברוך מרזל טוען שאתה לא בימין?

"כשאני הלכתי לכנסת, ברוך מרזל אמר לי: אסור לנו להיות בקואליציה. אסור להיות בקואליציה, זה נזק. אתה צריך למחות. התפקיד שלנו זה לשבת ולמחות. אני מודה שאני לא קיבלתי את המלצתו. אני מודה שאני באתי לעשות דברים. אני מודה שאני לא הסתפקתי ברק לצעוק. יכול להיות שיש הרבה אנשים שהיו שמחים, אם אני רק הייתי צועק ומפגין ועומד ומוחה. מצטער. אני באתי לשנות. אפשר גם לצעוק, זה לא רע. אבל אני קודם כול באתי לשנות, והשנתיים האחרונות מוכיחות את זה".

תגובות