מאז פרוץ המלחמה, פועל צה"ל במספר חזיתות במקביל. בעזה אל מול החמאס, בצפון מול חיזבאללה, בדרום מול החות'ים ובמזרח כנגד המליציות הפרו איראניות בעיראק, בסוריה ובמקומות נוספים. אך לצד המערכה הצבאית מתחוללת מאחורי הקלעים מערכה מדינית מורכבת וקשה לא פחות.
בחודשים האחרונים נחשפנו לפערים ולמחלוקות שבין ישראל וארה"ב בנושאי הכניסה לרפיח, התנאים להפסקת אש ומשלוחי הנשק. למערכה המשפטית המתנהלת כנגד ישראל בבתי הדין בהאג ולהחלטות כנגד ישראל באו"ם. האמת צריכה להיאמר – ישראל אינה פועלת באופן מספק בזירה זו, שלא לדבר על חזית ההסברה הישראלית בתקשורת העולמית.
אל הוואקום הזה, נכנס בשנה האחרונה ח"כ אוהד טל, חבר מפלגת הציונות הדתית, שנכנס לכנסת בבחירות האחרונות. הוא חבר בועדת החוץ והבטחון ובועדות נוספות ואף מכהן כיו"ר ועדה העוסקת בנושאים כלכליים. אך את 20 השנים שלפני הקריירה הפוליטית הקדיש לחינוך ולחיזוק זהות יהודית בארץ ובתפוצות. בתפקידו האחרון היה מזכ"ל תנועת בני עקיבא העולמית, ולפני כן שימש סמנכ"ל תנועת 'המזרחי' העולמית. במסגרת תפקידיו אלה, הגיע למדינות רבות בעולם וקשר קשרים המסייעים לו כיום בפעילות המדינית.
בשנה האחרונה, הוא נפגש בוושינגטון עם יו"ר בית הנבחרים מייק ג'ונסון, עם דובר המועצה לביטחון לאומי והבית הלבן אדמירל ג'ון קירבי, עם עשרות חברי סנאט וקונגרס וכן עם מנהיגים, שגרירים וחברי פרלמנט רבים מאוסטרליה, סינגפור, שוודיה, הונגריה, גואטמאלה, איחוד האמירויות ועוד.
ח"כ אוהד טל בנאום בקונגרס בפני בכירי ממשל. צילומים: דוברות
"צריכים להבין שהשיח והניתוח התקשורתי בכל נושא היחסים שבין ישראל למדינות העולם ובמיוחד מול ארה"ב מאוד שטחי" אומר טל בשיחה עם 'מצב הרוח'. "בשנה האחרונה אנחנו לא מפסיקים לשמוע את יושבי האולפנים מלינים על המשבר ביחסים שבין ישראל לארה"ב. אבל מה זו בעצם ארה"ב? בשונה ממה שאנחנו מכירים כאן בישראל, שם יש הפרדה מאד משמעותית בין רשויות השלטון. הקונגרס, בית הנבחרים והסנאט, הם רשות נפרדת לחלוטין מהנשיא וחברי הממשלה, ופעמים רבות שניתן להשפיע על המדיניות האמריקאית דווקא דרך הקונגרס ולא דרך הממשל. שלא לדבר על כך שיש את הציבור האמריקאי, שבכל סקר בחודשים האחרונים מאז תחילת המלחמה, ולמרות כל הרפש והדיס-אינפורמציה שהם מקבלים מכלי התקשורת, הם עומדים באחוזים מדהימים לצד ישראל".
אז אין לנו מחלוקות מול האמריקאים?
"לא אמרתי את זה. בוודאי שיש. אבל צריכים להבין שהדברים הרבה יותר מורכבים, ושלישראל יש יכולת לפעול בחכמה בתוך המנגנונים האמריקאים כדי להשפיע על החלטות הממשל, גם כשיש מחלוקות ולקרב אותם לעמדותינו. כך לדוגמה פעלתי בנושא בית הדין הפלילי בהאג, שפורסם כי שוקל להוציא צווי מעצר כנגד בכירים ישראליים. פניתי ל- 11 חברי קונגרס שחתמו על מכתב לנשיא ביידן, בדרישה להטיל סנקציות על בית הדין אם יפעל באופן הזה. מאז, אותם חברי קונגרס כבר קידמו, בנוסף למכתב, חקיקה שעברה בבית הנבחרים המחייבת את הממשל להטיל סנקציות אישיות ומוסדיות על בית הדין, וכעת החקיקה ממתינה לאישור בסנאט. אפשר להפעיל מנופי השפעה פנימיים ולשנות את המדיניות האמריקאית".
מה הבעיה המרכזית שלנו כיום בניהול היחסים עם ארה"ב?
הייתי מחלק את זה לשני חלקים מרכזיים - הנוכחות והמסר. צריכים להודות ביושר, שהנוכחות שלנו בוושינגטון חסרה. לצערי, כמו שאמר לפני מספר שבועות רוה"מ בעצמו, אין אצלנו מספיק גורמים שמכירים את ארה"ב, שיודעים לדבר אנגלית ברמה מספיק טובה ויודעים גם להסביר לאמריקאים את עמדתנו באופן שהם יוכלו לקבל ולהשתכנע. אבל הבעיה היותר גדולה לטעמי היא, שאנחנו לא מחדדים מול ידידינו בעולם את המדיניות אליה אנחנו חותרים".
עם הסנטור לשעבר, אריק פינגרהוט, נשיא הפדרציות היהודיות של צפון אמריקה ובקי כספי, סגנית נשיא הפדרציות
עם דובר הבית הלבן, האדמירל ג׳ון קירבי
אולי זה בגלל שיש כאן בישראל מחלוקות אמיתיות ביחס למדיניות העתידית שהיינו רוצים לראות?
"אתה צודק. ובכל זאת, ניתן לכל הפחות למצוא את הדברים שיש לגביהם הסכמה רחבה בציבור הישראלי. בחודשים הראשונים של המלחמה בכל הביקורים שלי בוושינגטון הגעתי לפגישות עם שני מסרים עיקריים:
א. ישראל מצפה מארה"ב לתמוך במהלכי המלחמה עד להכרעה מוחלטת של חמאס והשבת כל החטופים; אסור לעצור הפעם לפני שהמשימה תושלם וזהו גם אינטרס אמריקאי מוחלט. ב. בשונה מהקולות שהחלו להישמע אז בחלק ממסדרונות השלטון, ומאז לצערי אף התגברו, אסור לסיים את המלחמה הזו במהלך מדיני שתוצאתו הקמה או הכרה במדינה פלשתינית. כי זה יהיה פרס מובהק לטרור ומי שישלם על כך את המחיר תהיה אמריקה לא פחות מישראל".
ואתה רוצה לומר לי שהאמריקאים לא מבינים את זה?
"צריכים להבין את האמריקאים. צורת החשיבה המערבית אומרת, שכשיש לך מחלוקת עם מישהו, אז תשבו לדבר ותגיעו לפשרה. אתה לא תקבל כל מה שאתה רוצה והוא לא יקבל כל מה שהוא רצה, אבל בסוף תסדרו. ולכן גם החברים הכי טובים שלנו בקונגרס התרגלו לראות ב'פתרון' שתי המדינות את התוכנית המדינית היחידה שקיימת. אני מדבר איתם על כך שהמשמעות של קידום התוכנית הזו היא סכנה חדה וברורה לעצם קיומה של מדינת ישראל. זה אומר שלמעשה יוקם כאן בלב הארץ בסיס איראני קדמי, על כל ההשלכות הנלוות. ושאחרי הטבח הנורא ב-7.10 המסר שארה"ב תעביר בכך הוא חולשה ופרס לטרור שיעודד את האסלאם הרדיקאלי בכל העולם להגביר את השימוש שלו בטרור להשגת מטרותיו".
"העברתי החלטה היסטורית עם מאות כלי תקשורת שמרניים בארה"ב להפסקת השימוש במונח הגדה המערבית, ומעבר ליהודה ושומרון". ח"כ אוהד טל מתראיין לכלי התקשורת בארה"ב. צילום מסך
פעמים רבות שניתן להשפיע על המדיניות האמריקאית דווקא דרך הקונגרס ולא דרך הממשל. עם חבר הקונגרס מייקל קלאוד מטקסס והיועמ״ש של אוקלהומה, ג׳ון אוקונר. צילומים: דוברות
לא מספיק רק לדבר אנגלית. יש לנאום באמריקאית
ח״כ טל פועל רבות בזירה החשובה בארצות הברית - כלי התקשורת. הוא מרואיין תכופות בתחנות הפונות למיליוני צופים.
טל: "החשיבות הרבה היא להשפעה מלמטה. בארה״ב קיימת חשיבות מכרעת לדעת הקהל על נבחרי הציבור וחברי הקונגרס. אני 'מנצל' את כלי התקשורת המקומיים להנעה לפעולה של חברי הקונגרס למען ישראל. אחד מהם סנט בי בפרטי "עשית עליי אמבוש, חכה אני אחזיר לך בישראל".
כמהלך משלים להשפעה על מקבלי ההחלטות פועל ח״כ טל בנאומים בכנסים ובעצרות תמיכה. "זה לא מספיק רק לדבר אנגלית. יש לנאום באמריקאית. זו מיומנות שרכשתי ואני משתמש בניואנסים ובדקויות כדי לדבר ללב ולהשפעה הציבורית למעננו".
ולמה שהאמריקאים ישנו את דרכי החשיבה שלהם ויקבלו פתאום את ההיגיון הזה?
אני מציע להם להסתכל על הסוגיה בראיה רחבה- המלחמה הזו אינה של ישראל מול חמאס או חיזבאללה, הסיפור הרבה יותר גדול. זו מערכה בין הברית המזרחית של איראן, סין ורוסיה כנגד העולם המערבי בהובלת ארה"ב. הצגתי לחברי הקונגרס את הסרטון של מנהיג האחים המוסלמים בישראל השייח' רעאד סאלאח שנשאל לפני כמה שבועות מה יקרה בעזה ב'יום שאחרי' והוא משיב שזו בכלל לא השאלה הנכונה, השאלה צריכה להיות מה יקרה בארה"ב ביום שאחרי.
הם רוצים לפרק את אמריקה. בטהראן שורפים בכל יום דגלים אמריקאים וקוראים קריאות "מוות לישראל, מוות לאמריקה" מבחינתם אנחנו רק "השטן הקטן", ארה"ב היא "השטן הגדול". אנחנו רק קו החזית הראשון, כך שכשהאמריקאים שולחים לנו משלוחי נשק זו לא טובה שהם עושים לנו, אנחנו נלחמים את המלחמה שלהם כפשוטו.
נגיד שאת ארה"ב הצלחת לשכנע, מה לגבי שאר מדינות העולם?
את ההיגיון הזה מבינים יותר ויותר מנהיגים ומדינות גם במזרח התיכון. הסכמי אברהם נולדו בדיוק מתוך ההבנה שהאיום האמיתי על שלום העולם הוא איראן ובנות בריתה ושישראל היא דווקא חלק מהפתרון ולא מהבעיה. הדבר המדהים הוא, שלמרות כל האמירות לפרוטוקול, שנאמרו ע"י אותם מנהיגים ביחס לאיראן ולפלשתינים, ברגע האמת, בליל מתקפת הטילים האיראנית כנגד ישראל, כשכל אותן מדינות נדרשו להכריע באיזה צד הן - ישראל או איראן, הן כולן עמדו לצד ישראל וסייעו לנו, בדרכים שאי אפשר כמובן לפרט, כדי להדוף את המתקפה האיראנית".
בכל זאת, באירופה ובמקומות נוספים, מצבה של ישראל הרבה יותר קשה ומורכב.
אכן יש לנו אתגרים רבים, אבל כמו שאמרה המשנה באבות: 'לֹא עָלֶיךָ הַמְּלָאכָה לִגְמוֹר וְלֹא אַתָּה בֶן חוֹרִין לִבָּטֵל מִמֶּנָּה'. אני חושב שאנחנו נראה בשנים הקרובות שינויים גדולים מאד ביחס של מדינות רבות בעולם כלפי ישראל. אנחנו כבר רואים את ההתעוררות שמתחילה בחלק ממדינות אירופה שמבינות את האיום האמיתי על קיומן מצד האסלאם הרדיקלי ופונות אל גורמים כמוני, במטרה ליצור קשר וללמוד ממדינת ישראל. בחודשים האחרונים פגשתי בהקשר הזה לא מעט חברי פרלמנט וראשי מדינות מכמה מקומות מאד מפתיעים. אנחנו רואים חלק ממדינות אמריקה הלטינית שהופכות את התמיכה בישראל להיות אבן מרכזית בתפיסה שלהן. וככל שאנחנו נבין את מהות הקיום שלנו כאן, ונפעל בעוצמה מול אוייבינו מתוך בהירות ערכית וזהותית אין לי ספק שהתהליך הזה רק ילך ויתגבר".
אני 'מנצל' את כלי התקשורת המקומיים להנעה לפעולה של חברי הקונגרס למען ישראל. אחד מהם סנט בי בפרטי ״עשית עליי אמבוש״ חכה אני אחזיר לך בישראל"
במפגש מדיני עם חברי ממשל בשבדיה
איך המדיניות של מדינות העולם קשורה לאתגרי הזהות בישראל?
"בעיני, המאבק שלנו הוא קודם כל מאבק רוחני. ככל שאנחנו נחדד לעצמנו - מי אנחנו, ולמה אנחנו כאן, מה מקור הזכות שלנו על המקום הזה, אין לי ספק שנראה גם את השינוי במדיניות העולמית כלפינו. אם תשאל את עצמך, מתי ב-76 השנים האחרונות העולם אהב אותנו, נראה לי שנסכים שהתשובה תהיה במלחמת העצמאות. ומתי העולם התחיל לשנוא אותנו? במלחמת ששת הימים. מה ההבדל? במלחמת העצמאות היינו קטנים וחלשים והנוכחות שלנו היתה בעיקר באזור השפלה. בששת הימים הפכנו פתאום לחזקים וגדולים ושבנו אל ארץ התנ"ך - לירושלים, חברון, בית אל ושילה. כשאנחנו קטנים וחלשים ועיקר השאיפה שלנו היא ת"א, כולם יאהבו אותנו. כשאנחנו חזקים וחוזרים באמת לנחלת אבותינו, לעולם כבר יותר קשה איתנו. אבל הנקודה המרכזית - אמנם חזרנו פיזית לאותם מקומות אבל ישראל הרשמית עד לרגע זה לא אמרה זה שלנו. ואת זה העולם בכלל לא מסוגל להכיל".
אז איך מתרגמים את זה לשינוי מדיניות?
"בחודשים האחרונים אני עובד בשקט ובאופן עמוק מאד עם כותבי מדיניות בארה"ב על תפיסה אחרת כלפי המזרח התיכון. לומר לאמריקאים שאנחנו נגד מדינה פלשתינית, זה חשוב אבל לא מספיק. צריכים לומר גם מה הפתרון ומה החזון שלנו. מטבע הדברים, אני לא יכול כרגע להרחיב בצעדים שאני מקדם בנושא, אבל מי שרוצה להעמיק מוזמן לחפש את התוכנית של השגריר לשעבר דיויד פרידמן.
"בנוסף, יש את הזירה התקשורתית שחייבים לפעול בה. לדוגמה, לפני כמה חודשים העברנו החלטה היסטורית במועצת התקשורת השמרנית בארה"ב NRB המאגדת מאות רבות של ערוצי תקשורת אמריקאים – תחנות טלוויזיה, ערוצי רדיו ועיתונים המגיעים יחד למאות מיליוני צופים ומאזינים, על הפסקת השימוש בביטוי 'הגדה המערבית' ומעבר למושג המקורי- יהודה ושומרון. זה מהלך דרמטי שמשנה את הנרטיב ואת התפיסה של מעמדה ישראל.
"לפני מספר שבועות העברתי לרוה"מ מכתב בחתימתם של כ-150 בכירים אמריקאים הקוראים לו שלא ללכת לעסקה עם חמאס הכוללת הפסקת אש לפני השגת כל מטרות המלחמה ועוד".
ח"כ אוהד טל מתראיין לכלי תקשורת שונים ברחבי העולם ועושה הסברה ישראלית.
חבר הפרלמנט משוודיה התפרק
מכל המפגשים המרתקים האלה, תן לנו סיפור אחד שהשפיע עליך במיוחד.
"אספר לך שני סיפורים. הראשון היה לפני מספר שבועות. אירחתי בכנסת משלחת של חברי פרלמנט מכל העולם ולקחתי כמה מהם למאהל הגבורה של המשפחות השכולות. אחד מחברי הפרלמנט משוודיה שמע מהרב אחיה אליהו, אביו של החייל אריאל אליהו הי"ד את סיפורו, ירד על ברכיו והתחיל להתפרק מבכי. איזו עוצמה היתה שם באותו רגע.
"הסיפור השני התרחש לפני כמה חודשים בוושינגטון. הוזמנתי לפגישה אינטימית עם יו"ר בית הנבחרים מייק ג'ונסון ומספר בכירים נוספים. בסוף המפגש הענקתי לו העתק של מטבע מחצית השקל שנמצא בחפירות ארכיאולוגיות בירושלים ואמרתי לו שעכשיו זה התפקיד שלו לדאוג לייצג את נצח ישראל ותקומתו בארצו בכל דיון שבו הוא ישתתף. הוא חיבק אותי והבטיח לי שכך אכן יעשה. מי שיעקוב אחריו יראה שהוא נאמן מאד להבטחה הזו.
"זה מאבק ארוך ומורכב מאד, אבל אנחנו מצליחים להטות את הכף. אין לי ספק שאם נרים את הראש ונעמוד מול העולם בעוצמה, עם ודאות גדולה בזכותנו על הארץ הזו- על כל חלקיה, נראה יותר גורמים ומדינות שיכבדו אותנו".