מסקנות הוועדה המשלימה לחקר אסון צור שהוקמה ביוזמת ראש השב"כ רונן בר, ובראשה עמד אלוף (מיל') אמיר אבולעפיה, ששימש בעבר כראש אגף התכנון בצה"ל, מאשרות ידיעה שפורסמה ב'מצב הרוח' כבר לפני 8 שנים, כי פיצוץ בניין המימשל בצור בוצע בידי מכונית תופת. זאת בניגוד לעמדה הרשמית של צה"ל עד היום, הנשענת על דו"ח ועדת זורע שחקרה את האסון, וקבעה כי האסון האירוע התרחש כנראה עקב דליפת גז, שגרמה להתפוצצות הבניין ולקריסתו, ולא כתוצאה מפעילות עויינת.
בידיעה שפורסמה ב'מצב הרוח' גיליון 460 ב-ו' בכסלו תשע"ח, חשפנו בפירסום ראשון מיסמך שהוכן במטכ"ל אג"ם מבצעים חודש אחרי הפיגוע, וכותרתו 'אסון צור – סיכום ולקחים', ובו צויין כי בשעה 07:26 "דיווח ראשון לאג"מ/מבצעים על מכונית תופת שהתפוצצה ליד בניין הממשל בצור, וכתוצאה מהפיצוץ קרס הבניין. כנראה שישנם הרבה פצועים והרוגים, ומבקשים מסוקים לפינוי". המיסמך הוכן ב-14 בדצמבר 1982, בידי ראש ענף אבטחת פנים, סא"ל נסים מלכה.
הוועדה בראשות אלוף אבולעפיה קבעה במסקנותיה, כי הפיצוץ האדיר נגרם כתוצאה מפיגוע התאבדות - הראשון מסוגו בהיסטוריה של הסכסוך הערבי-ישראלי במזרח התיכון - על ידי מחבל בשם אחמד קסיר. לפי ממצאי הוועדה, המחבל נכנס בנובמבר 1982 עם מכונית תופת לתוך בניין הממשל הצבאי בעיר החוף הלבנונית, והתפוצץ בתוכו. הפיגוע התרחש חמישה חודשים אחרי שצה"ל פלש ללבנון במבצע שלום הגליל, ביוני של אותה שנה. באסון נהרגו 34 שוטרי משמר הגבול, תשעה אנשי שב"כ, ו-33 חיילי צה"ל. החלל ה-77 מקרב כוחות הביטחון נפטר מפצעיו שלושה חודשים אחרי האירוע.
הידיעה שפורסמה ב'הצופה' בחודש כסלו תשע"ח
הדו"ח המלאה של הוועדה, שהגיע לידי 'מצב הרוח', מציין כי "על פי הועדה הנוכחית נמצאו במבנה סימנים משמעותיים התואמים לפיצוץ חנ"ם ואינם תואמים לפיצוץ נפחי של גז. בוועדת זורע 'נשללה בוודאות' האפשרות כי אירע פיצוץ חנ"ם במבנה. בחינה חוזרת של מכלול הנתונים (בכלים טכנולוגיים מתקדמים ובהתבסס על ניסיון שנצבר), מעלה כי הממצאים בזירה תואמים בסבירות גבוהה ביותר את האפשרות כי הפיצוץ שהתרחש בבניין הממשל היה פיצוץ מטען חנ"ם מרוכז במשקל של בין 50-200 ק"ג משולב בחומרי בעירה (ובאופן התואם שימוש במכונית תופת למיטוט המבנה)".
עוד צויין כי "מסקנות הועדה הנוכחית נשענו על סימני רסק ורסס, שרידי אדם מרוסקים שנמצאו בקומת הכניסה למבנה ומחוצה לו, גופה שנפגעה מחוץ לבניין ועליה סימני רסס המתאימים לפיצוץ חנ"ם עם מעטפת מתכתית, חלקי מכונית מרוסקים (לרבות מנוע שנפגע משמעותית) שבמסגרת חקירת מצ"ח שוייכו לרכב פז'ו, ריסוק תקרת סדנת הרכב בקומת הכניסה שלא כתוצאה מהפעלת אמצעים מכניים במאמצי החילוץ, סימני רסס במזרן מיטה שמעל קומת הכניסה".
סרן (מיל') עו"ד יהודה שטרן, היה קצין ממשל במפקדת צה"ל בצור שלבנון. הוא אחד מ-25 הפצועים והניצולים היחידים שנשארו בחיים מכל יושביו. בשיחה עם 'מצב הרוח' סיפר שטרן, כי בבוקרו של יום הפיגוע בדיוק התארגן בחדרו שלפתע שמע קול רעש חזק ולאחריה צנחה עליו התקרה ומצא את עצמו לכוד תחת ההריסות במשך מספר שעות. שטרן לא איבד את עשתונותיו ואף צעק ללכודים נוספים ששמע את קולם קריאות עידוד ואמר להם שיבואו לחלצם, במטרה שישמרו על כוחם ושלא יאבדו את התקווה.
עו"ד יהודה שטרן מקבל את ממצאי ועדת החקירה ממזכירת וועדת החקירה סא"ל עדי עטיה. צילום: יעקב שטרן
בדרך נס הקורות היוו מעין גג לגופו. ידו נתפסה תחת קורה והוא התחיל מתחת להריסות לפורר את קורת הבטון ולשחרר את ידו. לאחר מכן הוא זחל מתחת להריסות במעין נתיב שנוצר עד שזיהה אלומת אור באחד מהרווחים בין ההריסות ולשם זחל עד שזוהה על ידי כוחות החילוץ ואנשי הרפואה שהעניקו לו טיפול רפואי ומשם הוטס לבית החולים רמב"ם בחיפה.
לאחר פירסום המסקנות החדשות אמר שטרן ל'מצב הרוח': "טוב ונכון עשתה מערכת הביטחון שלאחר 42 שנים פתחה בחקירה חדשה וטוב שהאמת יצאה לאור. היום, הכבוד וההכרה הראויה ניתנים לחללים, לפצועים, ולכל אנשי מפקדת צור בלבנון, ובני משפחותיהם".
בנו, עו"ד יעקב שטרן שהיה אחד משלושת המובילים של המאבק הציבורי להכרה הממלכתית באסון צור הראשון כפיגוע טרור, הוסיף כי "הצדק באיחור של 42 שנים נעשה. בתחילה חשבו שהדרישה שלנו לחקירה מחודשת של האירוע מיותרת והזויה - והיום עם ישראל כולו ובמיוחד משפחות החללים והנפגעים מקבלים הכרה רשמית וממלכתית בכך שהאירוע היה אירוע טרור חבלני ולא אסון מכשל טכני. זוהי בשורה חשובה למשפחות החללים ולנפגעים. הכבוד וההערכה ניתנו. הצדק נעשה".