"אנחנו כבר לא מחכים למודיעין של השב"כ אלא יוזמים פעולות התקפיות בכל שעות היממה"

"תושבי קו התפר בשרון יכולים לישון בבטחה. זה כבר לא באמת קו תפר, כי הקו הקדמי של כוחותינו כבר לא על הגדר, אלא ממש בעומק. הקמנו כאן סוג של פרימטר. אנחנו פועלים עמוק בשטח".

הדובר הוא סא"ל נ', סגן מפקד חטיבת אפרים. בראיון ל'מצב הרוח' במלאת חודשיים למבצע 'חומת ברזל',  למיגור הטרור בצפון השומרון הוא מסכם את הפעילות בגיזרה שלו, בצפון מערב השומרון.

סא״ל נ', בן 38, גר באחד היישובים בעוטף עזה, אבא לשבעה. הוא התגייס ליחידת דובדבן בקומנדו, ולאחר קורס הקצינים היה קצין אג״ם בשלוש גזרות ביו״ש, עציון יהודה ואפרים. בהמשך יצא לקורס פיקוד ומטה וחזר להיות סגן מפקד חטיבת אפרים.

מהם אתרי הפעילות הכבדים ביותר בגיזרה שלך?

"מחנה הפליטים טול-כרם ומחנה נור-א-שמס הצמוד לטול-כרם. אנחנו נמצאים כל הזמן 24/7, אנחנו יושבים בתוך טול-כרם, בתוך העיר, בתוך מחנה הפליטים ובתוך נור-א-שמס, כאשר המשימה המרכזית והחשובה היא לסכל טרור, ולוודא שהטרור לא חוזר למרחבים האלה. כזכור, במרחבים האלה חשפנו עשרות מטענים במשקל מאות קילוגרמים. אנחנו מוצאים כאלו כל הזמן. למרות שחשפנו את הצירים, עדיין אנחנו מוצאים במחנות הפליטים עשרות ומאות מטענים בגדלים שונים, בתוך כוכים, בתוך בתים. אנחנו עושים עוד סריקות ועוד סריקות. כרגע שני המחנות סרוקים ב-100 אחוז. אין שם תושבים, לא כי אנחנו העפנו אותם, אלא כי הם התפנו מרצונם, העדיפו לא להיות שם. אנחנו נהיה שם, לפי התכנון כרגע, ככל זמן שיידרש כדי שהעסק הזה לא יחזור על עצמו".

לאן התושבים הלכו?

"לדעתי, הרבה מהם לקרובי משפחה - מסביב באזור. וגם לבתי ספר, וכל מיני אולמות שניתנו להם. ויש גם כאלה שהבינו את האירוע, ושכרו בתים במקומות אחרים. הם מבינים שצריכים להתחיל חיים במקום אחר, ולא במקום שה-DNA שלו הוא טרור.

"צריך לזכור שמצפון השומרון יצאו הרבה פיגועים. הרצח של אלחנן קליין ז"ל מעינב, ששירת בגדוד מילואים שלנו. זה היה פיגוע שיצא מצפון השומרון. הפיגוע בפונדוק, שהיה לנו בו שלוש נרצחים לצערנו, היה פיגוע שיצא מצפון השומרון. המחבלים עברו דרך טול-כרם - זה חלק מהמרחב. יש גם מאמץ שלנו ביחד עם חטמ"ר מנשה, מאמץ משלים. פועלים שם שני גדודים במקביל לשני הגדודים שלנו, שדואגים שהטרור לא ירים את הראש. כפי שאני רואה את זה בחודשים האחרונים, זה מצליח. אנחנו מצליחים גם לסכל פיגועים, גם לחסל מחבלים חמושים, גם מבצעים עשרות מעצרים. והמאמץ הזה הוא כל הזמן. יש לנו חופש פעולה מאוד גדול בשני המחנות, וגם בצפון השומרון ובג'נין. אנחנו פה כדי להישאר. זה גם השדר כלפי חוץ". 

איך האוכלוסיה בעיר מתייחסת לפעילות? יש התנגדות?

"האוכלוסייה בטול-כרם, לכל הפחות, מתייחסת אלינו בטבעיות. חוגגים רמדאן בגלוי, משתתפים בכל הפעילויות שלהם. העיר עצמה פועלת ושוקקת חיים, כאשר המחנות שוממים. אלו ההבדלים, שמיים וארץ: אתה הולך 50 או 100 מטרים לכיוון מחנה הפליטים - אין כלום. 100 מטר או 200 מטר החוצה – כל החנויות פתוחות, חוגגים את החג שלהם בלי הפרעה".

מצאנו במחנות הפליטים עשרות ומאות מטענים בגדלים שונים, בתוך כוכים, בתוך בתים. צילום: דובר צה"ל

כבר לא 'קו תפר' – צה"ל פועל בעומק

תושבי קו התפר כל הזמן חששו שמה שקרה בעוטף עזה, יקרה גם אצלם. הם צמודים לגדר, מולם כוחות פלשתינים. עד כמה הסכנה מוחשית, וכמה היא הייתה בכלל מוחשית?

"הסכנה היא מוחשית תמיד. אחרי השביעי באוקטובר לא לוקחים סיכונים, ולא מתייחסים רק להערכות. אנחנו רואים מה האוייב רוצה, ונערכים לפי זה. אני חושב שתושבי קו התפר יכולים לישון בבטחה. זה כבר לא באמת קו תפר, כי הקו הקדמי של כוחותינו כבר לא על הגדר, אלא ממש בעומק. הקמנו כאן סוג של פרימטר. אנחנו פועלים עמוק בשטח.

"בנוסף, הגדר והמכשול שוכללו באופן מדהים, בהשקעה של מיליארדים. ההתעצמות פה בשנה וחצי האחרונות לא תתואר. גם היישובים עצמם שוכללו. כל יישוב עם החמ"ל שלו, עם האמצעים, עם החיילי הגמ"ר ששמנו שם, עם האמצעים שיש למרכיבי הביטחון. כל יישוב עם ציר היקפי סלול, עם ציר אחורי למילוט, עם מצלמות, עם מכ"מים. אנחנו קוראים לזה 'היישוב כמבצר'. זו תפיסה, שהיישוב עצמו יודע גם להגן על עצמו ולהתמודד עם התקפה, עד שכוחות הצבא יגיעו אליו".

מה אתה יכול להגיד על שיפור הגדר שאמרת? את כמה אתה יכול לספר מה נעשה?

"גדר בגובה תשעה מטרים. אחריה עוד גדר של שיפודים, בעוד גובה של עוד שניים וחצי מטרים. חוץ מהגדר הזאת, יש מערכת חכמה - אינדיקציות שמחוברות למצלמות לאורך כל הגדר. וברגע שמזהים איזושהי תנועה במרחב של הגדר, המצלמה מיידית מתבייתת על התנועה, והמידע עובר לחמ"ל חכם. הגדר נצפית ב-100 אחוז. זה משהו דבר שהוא בשורה ענקית. זה משהו שהוא לא היה בעבר. ממש עכשיו אנחנו עוסקים בפרטים הסופיים שלו. בעתיד זה ייכנס לכל חטיבה וחטיבה לכל אורך הגדר".

מקבלים מודיעין מדוייק

מה השתנה בשיטות הלחימה ביו"ש שלא היה בעבר?

"ראשית - משתמשים בהרבה יותר תקיפות מהאוויר. מה שפעם היה שמור רק לאירועים מיוחדים, מחייב מאות אישורים – היום בתוך כמה דקות אני מזעיק מסק"ר (מסוק קרב) וכטמ"מ (כלי טיס מאוייש מרחוק) מסוג 'זיק' תוקף. העסק הזה נהיה הרבה יותר פשוט גם לאישור וגם לביצוע. יש חמ"ל תקיפה של האוגדה, שמוחזק 24/7. זה מכפיל כוח גדול מאוד.

"שנית - חופש פעולה לכוחותינו. אנחנו נכנסים לכל מקום בכל שעות היממה. כבר לא פועלים רק בלילה. אנחנו עושים מעצרים בקלקיליה ובטול-כרם, בבוקר, בצהריים ובערב. בנוסף, לפעילות שבעבר היינו צריכים להפעיל גדוד או יחידה שלמה מיוחדת, כמו דובדבן או מגלן וכו', הרי היום גדוד מילואים עושה אותה פעילות בהצלחה. אנחנו גם סומכים עליו, יש לו יכולות ואמצעים, וזה הרבה יותר פשוט. אנחנו נכנסים היום כמעט לכל מקום עם גדודי המילואים שלנו. חופש הפעולה עלה בענק".

כוחות צה"ל פועלים בטול-כרם. צילום: דובר צה"ל

הנתונים שדובר צה"ל מעביר על הפעילות רק בחטיבת אפרים במבצע 'חומת ברזל' ביו"ש מרתקים: 9 מחבלים מחוסלים, 10 מעבדות אמל"ח שנמצאו והושמדו, 105 עצורים, 15 נשקים שנתפסו, מאה מטענים נחשפו, 7 תשתיות טרור נמצאו והושמדו. "בנוסף", אומר סא"ל נ',  "הרסנו גם עשרות בתים, ופתחנו צירי תנועה הרבה יותר רחבים בתוך מחנה הפליטים. היו גם בתים שנמצאו בהם כל מיני חומרי טרור: מטענים וחמ"לים ומצלמות וכד'".

מה זה מעבדות אמל"ח?

"מעבדות שנמצאו בתוך בית, במרתף, ובו מחרטות שמייצרות עשרות מטעני צינור, עם בלוני גז בגדלים שונים. יש מעבדות גדולות, יש מעבדות קטנות".

גיליתם ניסיונות לייצור רקטות?

"בחטיבת אפרים לא גילינו. בחטיבת מנשה נתפסה מעבדה עם צינורות שמרתכים אליהם את הכנפיים, אבל לא משהו רציני באמת שיכול להגיע ליכולת מבצעית. בכל מקרה, אנחנו מתייחסים לנושא ברצינות. השליטה שלנו הרבה הרבה הרבה יותר מוחלטת. היא רק התחזקה".

איזה ציון אתה יכול לתת למודיעין שאתה מקבל?

"המודיעין באיו"ש מדוייק מאוד יחסית. אני נותן לו ציון מאוד גבוה: 85-90. אבל אנחנו כבר לא  מחכים לו כמו פעם. אנחנו לא סומכים עליו בלבד. הוא חשוב, הוא טוב, אבל אנחנו עושים ופועלים הרבה יותר נוהל אג"מי: סורקים ובודקים, לא מחכים רק לשב"כ. יש גם מיני מודיעין איכותי ומדוייק. עכשיו המודיעין הוא הרבה יותר קרבי. המשקפת, התחקורים בשטח, ההצפה של דברים, החיפוש בתוך בתים - המודיעין הזה עלה לאין שיעור. זאת הכוונה: לא מסתמכים רק על היכולות של המחשבים והקמ"ן, אלא על מודיעין קרבי. סגירות מעגלים באיו"ש הן טובות מאוד. שמים את היד על המחבלים, על כולם".

אלו פיגועים שבוצעו. מה עם סיכול פיגועים?

"מספיק שיש איזו ידיעה קטנה, או איזה משהו ברשתות החברתיות – אנחנו מיד נכנסים ובודקים. וגם סתם מרחבים אלימים שיש בחטיבה, שזורקים בהם אבנים או בקת"בים, אנחנו נכנסים ומחפשים בכל הבתים, בכל הכפר. לא מחכים למשהו מדוייק. אז מצד אחד, המודיעין הוא חזק, הוא טוב. ומצד שני, אנחנו נזהרים לא להסתמך רק עליו ולהיות שאננים. אם אתה תראה את הנתונים של שנת 2024 לעומת המצב לפני המלחמה בטרור עממי - בקת"בים ואבנים – יש ירידה של 90%".  

בגלל הפעילות ההתקפית?

"כי מדיניות הפעלת הכוח הייתה הרבה יותר אגרסיבית, מרחיבה. ההרתעה חזרה. יש יותר מודיעין. יש הרבה סיבות".

משפט סיכום?

"תושבי אפרים יכולים לישון בבטחה. חטיבת אפרים עושה לילות כימים במשימה האחת והיחידה: הגנה על התושבים ועל העוברים בגזרתה, לסכל טרור ולמנוע טרור".