צבא וביטחון

"בכל מקום שהתשתיות לא הושמדו האוכלוסייה חוזרת, ובחסות האוכלוסייה גם המחבלים חוזרים"

ראש מטה חטיבה 5, אל"מ (מיל') אוֹרִי ליפשיץ, בראיון ל'מצב הרוח': "אנחנו נמצאים היום במקומות שבהם צה"ל היה בעבר. ככל שהזמן עובר, השליטה על מסדרון נצרים ועל המרחב שלו הולכת ונהיית טובה יותר"

ראש מטה חטיבה 5, אל"מ (מיל') אוֹרִי ליפשיץ
צילום: דובר צה"ל

בשבוע שעבר, במסגרת פעילות כוחות אוגדה 252 במסדרון נצרים במרכז הרצועה, איתרו לוחמי חטיבה 5 תוואי מנהרה תת-קרקעי ובו מפעל לייצור אמצעי לחימה של ארגון הטרור חמאס אשר ממוקם בלב אוכלוסיה אזרחית סמוך לשכונת זייתון.

דובר צה"ל גילה בהודעה שפירסם, כי במפעל התת-קרקעי אותרו מחרטות, מאות חלקים לייצור רקטות, פגזים ורימונים, לצד אמצעי צלילה שיועדו לפלישת מחבלי חמאס לשטח ישראל דרך הים. בנוסף אותרו בתוואי מספר חדרי שהייה לטווח ארוך ובהם נמצאו תנור, כיריים, מזון, מיטות ומשרדים ששימשו את המחבלים במהלך המלחמה.

מיד אחרי הגילוי, כוחות ההנדסה בהובלת פיקוד הדרום, בשיתוף יחידת יהל"ם, יחד עם אגף ההנדסה והבינוי במשרד הביטחון, מיפו והשמידו את התוואי, החרימו יכולת ייצור אמצעי לחימה, וסיכלו בכך ניסיון נוסף של ארגון הטרור חמאס להתחמש מחדש.

"אנחנו מקווים שנצליח למצוא דברים שקשורים לשבויים ונעדרים או ממצאים שיעזרו להגיע אליהם". חדר שהייה שאותר במנהרה במסדרון נצרים בשבוע שעבר. צילום: דובר צה"ל

גם לפני כחודש, בכ"ו באלול, 29 בספטמבר, פירסם דובר צה"ל עוד אחת מההודעות השגרתיות שלו, שבאותו יום נבלעה בין שלל הידיעות האחרות, בתוכם על תקיפה ישראלית בתימן ובדמשק: צוות הקרב של חטיבה 5 הפועלים במסדרון מרכז רצועת עזה בפיקוד אוגדה 252 שעליה מפקד תא"ל יהודה ואך (אחיו של אל"מ (מיל') גולן ואך, משפחת המוזיקאים הנודעת), איתרו, חקרו והשמידו מנהרה תת-קרקעית באורך של כקילומטר במרכז הרצועה בסמוך לבתי מגורים ובתוך סביבה אזרחית. במנהרה אותרו מספר חדרים ואמצעים ששימשו את מחבלי ארגון הטרור חמאס לשהייה לזמן ממושך וכן אמצעי לחימה. ההשמדה בוצעה בשיתוף עם מערך ההנדסה של פיקוד הדרום ויחידת יהל״ם.

הלחימה בצפון דחקה קצת מכותרות העיתונים את המשך המלחמה ברצועה, שנמשכת ללא הפוגה. חטיבה 5 היא אחת החטיבות שנלחמת ברצועה, במסדרון נצרים. לאל"מ (מיל׳) אוֹרִי ליפשיץ, רמ"ט (ראש מטה) חטיבה 5, יש סיבות טובות להתגאות בחשיפות הללו. כל אחת מהן מוכיחה את חשיבות הישארות צה"ל בציר נצרים, ועד כמה הפעילות הזו מונעת מהחמאס להתחמש מחדש.

אל"מ (מיל') אוֹרִי ליפשיץ, בן 48, תושב ראש צורים בגוש עציון מזה 20 שנה, למעט שש שנים שבהן כיהן כרב של קיבוץ טירת צבי. נשוי פלוס ששה.

במקור הוא מחיספין שברמת הגולן, בנו של אברהם ליפשיץ, שהיה ראש החמ"ד במשך עשר שנים ולפני כן מזכ"ל בני עקיבא. בתיכון למד בישיבה התיכונית בחיספין, ולאחר מכן בישיבת ההסדר במעלות.

עם חברים לוחמים בחירבת חיזעה. "בחירבת חיזעה השמדנו את פלוגת החמאס שהייתה שם. מצאנו אמצעים שהובילו, לצערנו, להכרה במותם של חלק מהאנשים שנחטפו לשם - ממצאים מאוד משמעותיים". צילום: אלבום פרטי

בחודש מרץ 1996 התגייס לגבעתי, יצא לקורס קצינים, כיהן כמ"מ בגבעתי ומפקד צוות בקורס קציני חי"ר. בשנת 2000 השתחרר בדרגת סגן והצטרף לחטיבה 5 בתור מ"מ צעיר. אחרי שהשתחרר, עבר ללמוד בישיבת 'שיח' אצל הרב שג"ר ז"ל והרב דרייפוס ייבדל לחיים ארוכים. שם הוא כיהן כר"מ, ובשנים האחרונות הצטרף לראשות הישיבה. כיום הוא מראשי ישיבת שיח, הפועלת בשכונת גבעת הדגן באפרת. הוא גם ד"ר לפילוסופיה יהודית. לפני כחודש הוציא את ספרו הראשון 'שיחה על השאלה' – מיומנו של רב קהילה, בהוצאת 'מגיד' על שאלות באופן פסיקת ההלכה.

בחזרה לשירות המילואים שלו: במבצע 'חומת מגן' בג'נין שירת בגדוד 7020, הגדוד שנהרגו בו 13 חברים במארב המפורסם. במהלך שירות המילואים שלו עבר קורס מ"פים ושימש כמ"פ במשך שבע שנים. בהמשך עבר קורס מג"דים ושימש כמג"ד כ-5 שנים. בשנתיים וחצי האחרונות הוא רמ"ט חטיבה 5, החטיבה שהיתה חטיבת גבעתי במלחמת העצמאות, והיום היא חטיבת מילואים. השם הרשמי של החטיבה הוא 'גבעתי תש"ח', חטיבה 5. בשנים האחרונות המילואימניקים הם יוצאי חטיבת מגבעתי. הבן הבכור שלו הוא מפקד צוות בסיירת גבעתי. שומרים על הכומתה הסגולה.

יש לו עוד שני אחים קצינים, גם שניהם במילואים כרגע.

חיילים חלבו ברפתות וסייעו בעבודה חקלאית בנוסף ללחימה

איפה היית בשמחת תורה אשתקד?

"בראש צורים, מתעטף בטלית בדרך לצאת מהבית לבית הכנסת. השעה היתה 8 בבוקר, כשקיבלתי טלפון מהמח"ט שלי. אני מסתכל על הטלפון, ושואל את אשתי: 'את חושבת שהוא התבלבל? הוא לא יודע שחג היום, שבת?' אשתי אמרה: 'אם המח"ט שלך מתקשר, תענה'. עניתי, והמח"ט אומר לי: 'תשמע, משהו חריג בסדר גודל שאנחנו לא מכירים, קורה בדרום. אני לא בדיוק יודע את הפרטים. תגיע למפקדה'. עוד דיברנו בינינו כמה אנשים מהמפקדה צריך להביא.

"רק כשהגענו למפקדה הבנו את המצב. ב-9:30 התקבלה החלטה להקפיץ מיד את כל החטיבה. אנשים הגיעו כמובן, כמו שכולם יודעים, בהמוניהם ובמהירות. הצבא עוד התלבט אם לשלוח אותנו לצפון או לדרום.

"למחרת, יום ראשון, איסרו חג סוכות, ה-8 באוקטובר, ירדנו דרומה, ונכנסנו לגיזרה המרכזית בעוטף עזה: אתר המסיבה ברעים, נחל עוז, בארי, כפר עזה, סעד, עלומים. התחלנו בהשבת המצב לקדמותו, לוודא שאין מחבלים. חיסלנו מחבל בכיסופים. שבינו מחבל במרחב שליד המסיבה ברעים".

איפה אתה יושב כרמ"ט חטיבה?

"באורים, שם ישבה מיפקדת החטיבה. החטיבה עצמה הייתה פרוסה בגזרה המרכזית.

"בתחילת הפעילות, לפני שנה, פעלנו בעוטף להחזרת המצב לקדמותו והגנה על האזרחים, כולל סריקות אחרי גופות, ברעים ובאזורים נוספים. בנוסף ללחימה, סייענו גם למאמץ האזרחי להשבת החיים לעוטף. חיילים שלנו חלבו ברפתות וסייעו בעבודה חקלאית לאוכלוסייה להשתקם לאט לאט.

"אחרי חודש וחצי בהגנה, עברנו להשתתף בהתקפה בשלושה קרבות: בחג החנוכה בבית חנון, במבצע שקראנו לו 'סורה חושך'. חודש אח"כ בחרבת אחיזעה - המקום הארור שממנו יצאו הרוצחים של ניר עוז – שם ניהלנו את הקרב המשמעותי ביותר שלנו בדיוק לפני שנה, בחודש דצמבר. זה המקום שבו גם אזרחים פלשתינים עשו את הדרך ברגל לניר עוז, מרחק של קילומטר וחצי, לרצוח ולבזוז. ניר עוז הוא המקום שבו כוחות צה"ל לא הספיקו להגיע אליו בשמחת תורה. אנחנו נכנסנו כחטיבה, תחת אוגדה 143, להתקפה על ניר עוז, כשהמחבלים כבר עזבו.

"בכל מקום שאנחנו בהתקפה ישירה מול החמאס - או שאנחנו הורגים אותם או שהם נסוגים. אנחנו לא פוגשים אותם יוצאים נגדנו בהתקפות". פיר המנהרה שנחשפה לפני כחודש. צילום: דובר צה"ל

"בחירבת חיזעה כבשנו וטיהרנו את המקום, והשמדנו את פלוגת החמאס שהייתה שם. השמדנו את כל התשתיות שצופות על שטחנו במבנה המזרחי של הרכס בכפר, כדי שלא יהיה משם עוד איום על ניר עוז. מצאנו המון אמצעי לחימה, וגם אמצעים שהובילו, לצערנו, להכרה במותם של חלק מהאנשים שנחטפו לשם - ממצאים מאוד משמעותיים. זה היה קרב חטיבתי מאוד מאוד משמעותי.

"כוחות של החטיבה נלחמו גם במרחב חאן יונס ובעוד מקומות תחת אוגדות אחרות, גם עם נפגעים וגם עם הישגים יפים ומשמעותיים.

"בינואר הצטרפנו להתקפה של אוגדה 162 בצפון הרצועה, בגזרת החוף, באזור תל עטטרה בואכה שאטי. בסוף ינואר סיימנו. גדוד אחד שלנו נשאר בהגנה בנחל עוז עד כמעט סוף פברואר, ואז קיבלנו פקודת תכנון לצפון".

שזה אומר?

"התחלנו לתכנן לגבי הצפון את מה שקורה היום בפועל. עשינו תרגיל גדול, כמו שהרבה חטיבות עשו תרגילים בצפון, כהכנה למתאר הצפוני. היינו אמורים לעלות להפעלה בצפון בספטמבר, ובסוף העבירו אותנו לפרוזדור נצרים".

ומה אתם עושים שם?

"במסדרון נצרים אנחנו עוסקים בעיקר בפעולות של הגנה על המרחב שנכבש על ידי צה"ל - אחד הנכסים של צה"ל במלחמה הזאת. אנחנו גם עוסקים בפעילות התקפית אל מול השכונות הדרומיות של עזה: השמדה של מבנים שמאיימים או יכולים לשמש מחסה לפעילות אוייב. איתור מנהרות, פירים ותוואים של מנהרות. עושים סריקות בתוך הבתים - ממש עוברים בית-בית. מחפשים גם ממצאים שקשורים לאמצעי לחימה ולאוייב, ומקווים שנצליח למצוא דברים שקשורים לשאריות של שבויים ונעדרים או ממצאים שיעזרו להגיע אליהם.

"משימה נוספת, לא העיקרית אבל קיימת, זה לאפשר את התנועה של השיירות ההומניטריות, ולאפשר את התנועה של האוכלוסייה הפלשתינית שרוצה לרדת מצפון הרצועה דרומה. גם זה חלק מהעיסוק שלנו. לא מרכזי, אבל גם הוא קיים. בעיקר עוסקים במשימות של הגנה, תעסוקה, שליטה מבצעית ופשיטות".

זה נשמע כמו משימה שלעולם לא תיגמר.

"יש עדיין מטענים בשטח. כלים שלנו עלו על מטענים. ועדיין יש סכנה של ירי - גם צליפה, גם ירי תלול מסלול, גם ירי נ"ט, כולל RPG שכבר נורה עלינו במהלך השהות שלנו פה. וגם תת קרקע מצאנו. מצאנו תוואים, וגם פירים משמעותיים".

במסגרת הפעילות הזה נחשפו המנהרות עליהן סיפרנו בפתיחה.

יש היתקלויות עם מחבלים? הם מנסים להילחם?

"יש היתקלויות עם מחבלים, בעיקר במתווה של גרילה. אין קרבות מולם. הם מנסים לעקוץ עם חוליה קטנה או בצליפה או בירי של נ"ט או לשים מטען. בכל מקום שאנחנו מגיעים להתקפה ישירה מולם - או שאנחנו הורגים אותם או שהם נסוגים. אנחנו לא פוגשים אותם יוצאים נגדנו בהתקפות סדורות. ב"ה כרגע אנחנו לא נפגעים מההיתקלויות האלה, בלי עין הרע, אבל יש היתקלויות".

כלי ייצור אמצעי לחימה שאותרו במנהרה במסדרון נצרים בשבוע שעבר. צילום: דובר צה"ל

הנעת אוכלוסיה לשם הגנתה

נשמעו טענות שבעצם חוזרים לכבוש מקומות שהיינו בהם ויצאנו מהם. זה קרה גם לכם?

"אנחנו נמצאים היום במקומות שבהם כוחות צה"ל היה בעבר בחלקם. בשכונות שאיתן אנחנו מתמודדים, כבר עברו יחידות של צה"ל. קרה שנכנסו למבנה ומצאנו בו כתובת על הקיר בעברית, או שם של יחידה או הוראות של משמרת בעמדה. זאת אומרת, שכוחותינו כבר היו בבתים האלה. מצד שני, מה שאנחנו למדים בכל מקום בעזה, כמו ג'באליה, שם כוחותינו היו לדעתי שלוש או ארבע פעמים, בכל מקום שהתשתיות נשארו ולא הושמדו, לא כמו שנעשה ברפיח, האוכלוסייה חוזרת, ובחסות האוכלוסייה, גם המחבלים חוזרים. מה שאנחנו עושים עכשיו, כחלק מהמאמץ של האוגדה, זה לדחוק את המחבלים יותר צפונה. אנחנו נמצאים במרחב שהוא מרכז עזה, והמאמץ הוא לדחוק את המחבלים צפונה או דרומה - תלוי באיזה צד אתה נמצא".

להבנתי הכוונה היא לדחוק אותם דרומה, שיהיה שטח סטרילי מצפון.

"נכון. הנעת המחבלים דרומה היא מאמץ רחב, הנעת אוכלוסייה לשם הגנתה וכו' וכו'. אבל כרגע כשאני נמצא במרחב של הפרוזדור, והאיום שלי מגיע מצפון. אני לא רוצה שבבתים הקרובים יהיה אוייב. לכן אנחנו דוחקים אותו ומחשפים את השטח, מטהרים אותו. ואם צריך, משמידים גם את המבנים, כדי שאוייב לא יוכל לחזור".

איך הגישה היום בציר נצרים? נוסעים חלק? אין חשש ממטענים?

"חשש תמיד יש, אבל הציר עצמו הוא ברמת ביטחון גבוהה מאוד, בטח באופן יחסי למה שהיה בעבר. ככל שהזמן עובר, אז השליטה על הציר ועל המרחב שלו הולכת ונהיית טובה יותר. כלומר, אנחנו דוחקים את האוייב לאגפים, והשטח הזה, הפרוזדור הזה של נצרים הוא רחב יותר ויותר בטוח".

השבוע, אגב, פורסם שמסדרון נצרים הורחב גם מדרום לנחל עזה, ורוחבו מגיע ל-7 עד 8 ק"מ.

שמחת תורה בעזה

כמה ימים אתה כבר מילואים?

אני מעריך שעשיתי 250 ימי מילואים בשנה האחרונה. הייתי במילואים רצוף עד סוף פברואר. אחר כך חזרתי לישיבה לחודש-חודשיים. כשהתחיל זמן קיץ, חזרתי להתעסק עם המוכנות לצפון. עכשיו התחיל זמן אלול, אז חזרתי לפה לעזה".

מתי היית בבית בפעם האחרונה?

"קפצתי לחג ראשון של סוכות ליום אחד. אני לא נמצא הרבה בבית".

איך אשתך מקבלת את זה?

"אשתי עפרה גיבורה ואלופה. והיא מתעסקת בחינוך, בתחום של חדשנות פדגוגית בהוראה – בהוראת ספרות, בהוראה בכלל". (עפרה היא בתו של יעקב הדני, בעבר ראש החמ"ד במשרד החינוך וראש מכללת ליפשיץ).

איפה היית בשמחת תורה האחרון?

"בעזה".

איך ציינתם את החג? איך הקפתם?

"במפקדת החטיבה היתה תפילה, עם מעט ריקודים. בבוקר שמחת תורה הייתי בעזה אצל המח"ט. עסקנו בהגנה, בהתקפה ולא בהקפה. באישור תוכניות של גדודים להתקפה. התפללתי ביחיד. לא התפללתי במניין באותו שמחת תורה".

תגובות