למרות הסיכומים בין המשטרה לראשי הווקף על הר הבית, על השארות לילית של מוסלמים על ההר רק במהלך עשרת הימים האחרונים של הרמדאן, ידוע על מתפללים שנשארים במהלך הלילה, בניגוד לסיכומים, באורוות שלמה (מסגד המרואני) שמתחת להר.
הדו"ח שבועי של מרכז ירושלים למדיניות יישומית - JCAP בנושא מזרח ירושלים, מציין כי מדובר באינדיקציות נוספות לכרסום הגדל, שכבר אינו זוחל, במעמדם של ירדן והרש"פ בהר הבית, והפרת הסיכומים המושגים עם הוואקף.
מדובר בקיום 'מצוות האעתכאף' (התבודדות לילית במסגד במהלך חודש רמדאן). ברשתות החברתיות של המוסלמים בירושלים טוענים כי המשטרה מונעת קיום המצווה, בכך שאינה מאפשרת למתפללים להישאר על ההר. בשנים עברו היו מקרים שערבים שנשארו על ההר בלילות הרמדאן, ניצלו את שהותם להתפרע בבוקר ולצבור אבנים וברזלים כדי להשליך אותם על מתפללים יהודים ועל כוחות הביטחון.
בצד היהודי – השבוע עלתה להר הבית משפחתו של הלוחם אביעד ניימן הי"ד ממצפה יריחו, שנפל בלבנון, בעליית זכרון לעילוי נשמתו, יחד עם חגיגת חאלקה לנכד יפתח ניימן.
עליית הזיכרון היתה רבת משתתפים, ומהולה בשמחת החלאקה המשפחתית עם קדיש ושירה יחדיו.
בנו של אביעד הי"ד, חגי ניימן, אמר קדיש לעילוי נשמתו. אביו הרב אליקים ניימן, הזכיר את דברי אביעד במלחמה: "בכל בית שהייתי בעזה, יש תמונה גדולה של הר הבית. הם יודעים על מה הם נלחמים. לכן אני שם תמונה של בית המקדש על המדים, שנדע על מה אנחנו נלחמים. אנחנו כאן לקיים את צוואתו, עד הניצחון המלא כאן בבנין המקדש שבו נעלה לשמוח לפני השם תמיד".
המשטרה באה לקראת העולים ואיפשרה להם עלייה בנחת עם עצירות ארוכות. האח משה ניימן מוותיקי העולים להר הבית, הדריך את העולים בתיאור הר הבית וחלקיו השונים.
העולים חגגו עם נער החאלקה, שרו איתו ואיחלו לו שיזכה לראות כאן את הכהן הגדול בבית המקדש.
הרב שמשון אלבוים, ראש מינהלת הר הבית, שתיאמה את העליה, הזכיר את דברי המשנה שאבל עולה להר הבית כבר מהיום השלישי לפטירת קרוביו, ואף את הברכה המיוחדת שתיקנו חז"ל לברך בהם את האבלים "השוכן בבית הזה ינחמכם".