למעלה מ-150 תפילות שונות חוברו במדינת ישראל מאז טבח שמחת תורה, והם מצטרפים לאוסף מקורי ועשיר של מאות תפילות שחוברו במדינת ישראל מאז הקמתה, ובכללן תפילות שחוברו בזמנן לשלום המדינה, לניצחון חיילי צה"ל ואפילו להיגמלות ממגיפת הקורונה.
כל מאות התפילות הללו רוכזו באוסף ייחודי באוניברסיטת בר אילן, בידי החוקר ד"ר יואל רפל, אשר מציגים חלק ממנו – רק כ-150 התפילות שחוברו מאז הטבח בשמחת תורה – בתערוכה מרגשת וייחודית.
בתערוכה בבר אילן מושם הדגש כל שני סוגי תפילות שחוברו בארץ מאז טבח שמחת תורה: נוסחים מגוונים של תפילת 'א-ל מלא רחמים', ונוסחי התפילות שחוברו בקהילות השונות לשלום החטופים, השבויים והנעדרים, ולהצלחת חיילי צה"ל.
כל נוסחיה החדשים של תפילת א-ל מלא רחמים, המתעדים את מצוקות הזמן והמקום, מרגשים עד כדי צמרמורת. בשל קוצר המצע לא נוכל להציג את כולם ונסתפק בנוסח מצמרר במיוחד – בלתי ידוע בציבור הרחב - שחיבר איש הרבנות הצבאית, הרב עידו גנירם, ששירת אחר טבח שמחת תורה במחנה 'שורא' ושם נפגש מחדש מידי יום ביומו עם שרידי גופותיהם של למעלה מאלף נרצחי העוטף, שמחמת החובה לזהותן במדוייק, שוכנו במקררים שבמחנה שורא: "א-ל מלא רחמים/ שוכן גם במקררים/ המצא מנוחה נכונה/ נישאים תחת האלונקה/ במעלות סבלנות, דריכות, נחישות/ כזהירוֹת במדרגות עד הרקיע עולות/ לנשמות מי שהבריזו מהשקים/ כדי לפתוח אותם לרופאים ולמזהים... הגהינום הוא נחלת עברם/ בגן עדן תהא מנוחתם"...
הרב גנירם, מרכז בית המדרש למנהיגות מטעם 'ראש יהודי' ומרצה במדרשות שונות, סיפר כי המראות המזעזעים הקשים מנשוא שחווה במחנה שורא, הזכירו לו את שירה המרגש של נעמי שמר המתאר את מאבקו הקשה של יעקב אבינו עם המלאך, שָׂרו של עשיו, ובהשארתו כתב את תפילתו על הא-ל השוכן גם במקררים...
הנוסח הראשון של א-ל מלא רחמים לאחר טבח שמחת תורה, שחובר בידי רבני אפרת
אומר ד"ר רפל: "האוסף הכללי כבר מונה מאות רבות של תפילות שחוברו מאז קום המדינה. זהו מיגוון עשיר שחלקו בלתי ידוע. כמה אנשים למשל נפגשו עם התפילה המיוחדת שחיבר הרב הראשי גורן למען הניצחון במבצע אנטבה? כל התפילות הללו, מהוות מסמך היסטורי חשוב לחקר התקופה, בדיוק כפי שתפילות מרטיטות שחוברו בימי הביניים מהוות ראי מתועד לאירועי התקופה".
כל שיטות ההרג האכזריות
בתערוכה מציג ד"ר רפל גם נוסחים קודמים של תפילת 'א-ל מלא רחמים' שנוצרו בישראל – מאז נאמרה לראשונה במדינת ישראל תפילת 'א-ל מלא רחמים', שניסח, על בסיס התפילה המקורית, הרב הראשי הראשון לצה"ל סא"ל (דאז) הרב שלמה גורן, לרגל קבורתם מחדש בנובמבר 1949 בהר הרצל בירושלים של 323 החללים לוחמי גוש עציון.
לדברי ד"ר רפל, תפילת 'א-ל מלא רחמים', שנתפסת כמעוגנת מאוד בהווי היהודי, אינה אלא תפילה חדשה בהשוואה למרבית התפילות בסידור התפילה, והיא קיימת רק בנוסחי התפילה של עדות אשכנז. היא מופיעה לראשונה בספר 'מעבר יבוק' שכתב ופרסם במאה ה-17 הרב אהרון ברכיה ממודנה שבאיטליה, ונפוצה מאז בעיקר בקרב יהודי אשכנז. כאמור, היא 'ספגה' שינויים ותיקונים לפי צרכי הזמן והמקום, בעקבות אירועים קונקרטיים בקהילות השונות, אך גל התיקונים והשינויים הגדול ביותר שעבר עליה, התרחש מאז הטבח האכזרי בשמחת תורה והמלחמה שבעקבותיו.
תפילה לשלום הלוחמים שחיבר הרב חיים ברנר
רפל חקר את הנוסחים המגוונים שצצו בעקבות המלחמה, ומצא שהנוסח הראשון לתפילה זו יצא מבית מדרשם של רבני העיר אפרת, ימים ספורים בלבד לאחר הטבח בעוטף עזה, ובה מוזכרים "נשמות הקדושים אנשים נשים וטף שמסרו נפשם על קדושת השם, שנהרגו, שנרצחו, שנשרפו ושנטבחו ביד מרצחי החמאס ושאר תומכיהם בני העוולה שתקפו את ישובי ישראל, ולנשמות חיילי צבא הגנה לישראל, שוטרי משטרת ישראל, אנשי כוחות הביטחון ושאר התנדבים בעם שהזדרזו לעזרת ה' בגיבורים, שמסרו נפשם על קדושת השם ונפלו מול גיבורים על הגנת העם והארץ"...
ד"ר רפל: "זו הפעם הראשונה שבתפילה הונצחו כל שיטות ההרג האכזריות – הרג, רצח, שריפה וטבח - שהפעילו מחבלי החמאס, ונכללו בה כל חמש הקבוצות שנפגעו במלחמה: חיילים, שוטרים, אנשי כוחות הביטחון, המתנדבים שהגיעו מטעם עצמם ואזרחים מן השורה שנפגעו בפעולות הטרור וההפגזות במרחב העוטף".
אגף מיוחד בתערוכה מוקדש לתפילות מסוג אחר – כל התפילות שחוברו בקהילות השונות לשלום החטופים, השבויים והנעדרים, ולהצלחת חיילי צה"ל. רפל סיפר ל'מצב הרוח': "כבר באותו שבוע בו פרצה המלחמה התחלתי לקבל טקסטים של תפילות שחלקן נכתבו במיוחד לימים אלה, וחלקן עיבוד עדכני לתפילות מוכרות. התפילות החדשות הן ביטוי ותגובה למצוקה הפיזית והאמונית של רבים המקפידים להתפלל, ולא פחות מכך אלה שאינם נוהגים להתפלל ומחפשים בימים הקשים באמצעות האמונה והתפילה את התקווה לימים טובים יתר. אלו תפילות הנובעות מהלב, וכמו במקרים דומים רבים, אין צורך לחפש את כישרונות הכתיבה והניסוח שניחן בהם המחבר, כפי שכן אפשר למצוא את רבדי האמונה הנטועים במלים, במשפטים ואף ברווחים שבין השורות".