רצף האירועים הדרמטים בארץ ובעולם, ובעיקר המלחמה בצפון ובדרום, דחקו לשוליים ידיעה שבימים כתקנם בוודאי היתה עולה לכותרות הראשיות: כבר כמעט חודש אין למדינת ישראל רבנים ראשיים. מציאות שלא היתה מאז כוננה הרבנות הראשית לארץ ישראל, והפכה לרבנות הראשית למדינת ישראל.
ועדיין אף אחד לא יודע להגיד מתי תתקיימנה הבחירות לרבנות.
בתוך התסבוכת הזו, מצוי הציבור הדתי-לאומי בתסבוכת פנימית בפני עצמו: מי יהיה המועמד הציוני-דתי בבחירות.
כזכור, עם הקמת הממשלה, מפלגת ש"ס ומפלגת הציונות הדתית סיכמו ביניהן על דיל פוליטי במסגרתו נציגי המפלגות יצביעו יחד למועמדים מוסכמים. על פי ההסכם, מפלגת ש"ס תבחר את זהות הראשון לציון בעוד שמפלגת הציונות הדתית תבחר את זהות הרב הראשי האשכנזי, כשהמטרה היא הבטחת נצחונו של רב ציוני בהתמודדות על תפקיד הרב הראשי.
לפני למעלה משנה, לבקשתו של יו"ר מפלגת הציונות הדתית שר האוצר בצלאל סמוטריץ', הקים הרב יעקב אריאל ועדת רבנים שמטרתה הייתה לבחור נציג מוסכם על הציונות הדתית לתפקיד הרב הראשי לישראל. בפני הוועדה התמודדו אב״ד באשקלון ויו״ר נציגות הדיינים הרב מאיר כהנא; רב העיר פ״ת הרב מיכה הלוי; הרב אברהם נחשון המשמש כראש כולל; והרב אליעזר איגרא, אשר בשל אי קיום הבחירות עד כה לרבנים הראשיים משמש בשבועות האחרונים מתוקף תפקידו כזקן הדיינים וכממלא מקום נשיא בית הדין הגדול. כל המועמדים התחייבו וחתמו לקבל את עמדת הועדה ולא להתמודד לבחירות הרבנות הראשית אם לא ייבחרו מטעם הוועדה.
70% מהמשיבים ענו שסמוטריץ' חייב לקיים את הבטחתוו בהצהרתו אחרי הבחירות בוועדה, שיתמוך בפומבי במועמדותו של הרב מאיר כהנא, לעומת 13% בלבד שענו שהוא אינו חייב לקיים את הצהרתו. השר סמוטריץ' עם הרב כהנא. צילום: דוברות
הועדה שהציגה אחדות נדירה והורכבה מ-40 רבנים מכל קשת הציבור הדתי לאומי, מחוגי הר המור ועד רבנים המזוהים עם 'בית הלל', בחרה ברב מאיר כהנא כמועמד הציונות הדתית לרבנות הראשית. הרב מאיר כהנא (55), הוא בוגר ישיבת ההסדר בקרית שמונה וכולל 'ארץ חמדה'. שימש במשך עשור כר"מ בישיבת ירוחם וב-12 השנים האחרונות משמש הוא כדיין בבית הדין הרבני, מתוכן 4 שנים אב בית דין באשקלון. בעברו הרב כהנא היה מ"פ חי"ר ולחם ברצועת הביטחון, כיום הוא סא"ל (מיל') בפיקוד העורף, ואף שירת במהלך מלחמת שמחת תורה במשך מספר חודשים במילואים.
אבל מציאות פוליטית מורכבת מבקשת לטרוף את הקלפים, כאשר גורמים בסביבת הרב מיכה הלוי, מנסים לקדם את מועמדותו באופן עצמאי בניגוד להחלטת הוועדה, למרות שהוא השתתף בתהליך הבחירה הפנימי של ועדת הרבנים ולא נבחר כמועמד מוסכם. כך גם הרב אליעזר איגרא, ממלא מקום נשיא בית הדין הגדול, אמר שהוא שוקל להתמודד לרבנות הראשית למרות שהתמודד בוועדה ולא נבחר. הרב איגרא אף הגיש בג"ץ בנושא. בראיון לעיתון 'מקור ראשון' אמר כי "לאור דברים שהשתנו, שאני לא רוצה לומר מה הם, פניתי לוועדה בבקשה להתכנס שוב ולדון בהחלטה שהתקבלה, ולא קיבלתי מענה. בלי לפגוש אותי החליטה הוועדה להחזיר את המנדט לסמוטריץ', זה אומר שהחלטת הוועדה וההתחייבויות שחתמנו עליהן בטלות", כך לדבריו.
הבטחות צריך לקיים
הפעילות הזו של הרבנים הלוי ואיגרא, מתעלמת מעמדת הציבור הציוני-דתי. סקר חדש ומיוחד שנערך השבוע עבור עיתון 'מצב הרוח', מגלה כי הציבור הדתי לאומי תומך בצורה חד משמעית במועמד ועדת הרבנים של הציונות הדתית - הרב מאיר כהנא, לתפקיד הרב הראשי, ואף דורש מהרב מיכה הלוי והרב אליעזר איגרא, לעמוד בחתימתם והתחייבותם לוועדה - לא להתמודד ולא לסכן את בחירתו של מועמד ציוני דתי לרב הראשי לישראל.
ע״פ נתוני הסקר המיוחד שערך מכון דיירקט פולס, עולה כי 73% מכלל המשיבים בציבור הדתי לאומי, סבורים שעל הרבנים הלוי ואיגרא, לכבד את התחייבותם, ולא להתמודד מול הרב מאיר כהנא, שנבחר על ידי הוועדה. 11% בלבד סבורים שהם אינם צריכים לכבד התחייבות זו, ול-16% לא היתה עמדה.
התשובה המובהקת באה לידי ביטוי גם בפילוח לפי תת מגזר כאשר גם בקרב הציבור הדתי תורני ענו 66% מהנשאלים כי על הרבנים לכבד את התחייבותם, לעומת 16% בלבד שסבורים שהם אינם צריכים לכבד זאת. כך גם אצל הנשאלים מהציבור החרדי-ציוני: 69% סבורים שעל הרבנים לכבד את התחייבותם לעומת 15% שלא.
עוד עולה מהסקר כי הציבור הדתי לאומי מצפה בצורה מובהקת כי השר סמוטריץ׳ יעמוד בהצהרתו אחרי הבחירות בוועדה, ויתמוך בפומבי במועמדותו של הרב מאיר כהנא שנבחר על ידה. 70% מהמשיבים ענו שסמוטריץ' חייב לקיים את הצהרתו, לעומת 13% בלבד שענו שהוא אינו חייב לקיים את הצהרתו (17% ענו שאין להם דעה בנושא). הנתון הזה מטפס כלפי מעלה כשמסתכלים על ניתוח לפי הצבעה למפלגה: 75% מהציבור הדתי לאומי שהצביע בבחירות האחרונות לציונות הדתית-עוצמה יהודית, ענו שסמוטריץ' חייב לקיים את הצהרתו לעומת 11% שסוברים שהוא אינו מחוייב לכך.
פגיעה במעמד הרבנות הראשית
הסקר בדק בנוסף האם מועמד הציונות הדתית לתפקיד הרב הראשי חייב להיות רב ציוני שעשה שירות צבאי. התוצאות מראות תמיכה נרחבת ברעיון זה. 85% מכלל המשיבים ענו שלדעתם הכרחי שהמועמד יהיה בעל רקע צבאי, 24% ענו שרצוי שלמועמד יהיה רקע צבאי ורק 13% ענו שרקע צבאי אינו רלוונטי לתפקיד זה. הדברים מתחדדים במיוחד על רקע העובדה כי מועמד הוועדה הרב מאיר כהנא הינו סא״ל במילואים שאף שירת חודשים במלחמת שמחת תורה.
נתון מעניין בהקשר לשאלה זו, הוא הפער הגילאי בעניין. 43% מהמשיבים הצעירים בגילאי 18-29 ענו, שרקע צבאי הכרחי, ו-33% ענו שהוא רצוי, לעומת משיבים בני 65+ ששם 72% ענו שהכרחי רקע צבאי לעומת 12% בלבד שענו שזה רק רצוי.
זאת ועוד: 83% מהמשיבים סבורים כי הפרת ההתחייבות המוסכמת על ידי הרבנים המתמודדים לתפקיד פוגעת במעמדה של הרבנות הראשית. 64% אמרו שהיא פוגעת מאד במעמד הרבנות, 19% ענו שהיא פוגעת חלקית ואילו 17% ענו שהיא אינה פוגעת.
הסקר בדק גם את מידת הרלוונטיות והמשמעות של מוסד הרבנות הראשית לציונות הדתית. 81% מהמשיבים סברו שמוסד הרבנות הראשית עדיין 'חשוב מאוד' או 'חשוב'. בפילוח לפי תת מגזרים, שיעור המשיבים שלדעתם הרבנות חשובה מאוד לציונות הדתית, עולה בהתאם לרמתם הדתית, כך שאצל דתיים 'לייט' 41% בלבד ענו שהרבנות חשובה לציונות הדתית מאוד, במיינסטרים הנתון עמד על 57%, בציבור התורני על 60% ובציוני-חרדי הנתון טיפס ל-69% שחושבים שמוסד הרבנות הראשית חשוב מאוד לציונות הדתית.
המדגם נערך השבוע על ידי שלמה פילבר וצוריאל שרון באמצעות דיירקט פולס בע"מ, בסיוע מערכת דיגיטלית בשילוב פאנל, בקרב 405 נדגמים בוגרים (18+), המהווים מדגם מייצג של המגזר הדתי לאומי בישראל. טעות הדגימה הסטטיסטית 5.3% ± בהסתברות של 95%.
הרב 85% מהציבור הציוני-דתי סבורים שהכרחי שהמועמד יהיה בעל רקע צבאי. הרב מיכה הלוי. צילום: אמיר בן חיים
הכדור במגרשו של סמוטריץ'
בחזרה לוועדה לבחירת מועמד הציונות הדתית לרב הראשי: המהלך להקמת הוועדה נועד לאחד את השורות, להגביר את האמון במוסד הרבנות הראשית, ולהימנע ממחלוקות פנימיות שעלולות לפגוע בתהליך הבחירה ולגרום לקרע בתוך הציבור. הרב אריאל הביע את מחוייבותו למציאת מועמד שייצג באופן ראוי את ערכי הציונות הדתית ויהווה גשר בין הזרמים השונים בתוכה. גם השר בצלאל סמוטריץ יוזם הועדה אמר לאחר הבחירה כי "הרב כהנא נבחר בוועדה שכולה אחדות – נציגים מכל בתי המדרש והגוונים המיוחדים של הציבור הדתי לאומי. כולי תקווה שהאחדות הגדולה שפיעמה היום בוועדה תלך ותתעצם בעזרת השם עוד כהנה וכהנה".
הרב יעקב אריאל לסמוטריץ': "אין חזרה מהחלטה זו שהתקבלה בוועדה המורחבת". הרב אליעזר איגרא. צילום: נהוראי סמימי
עקב הלחצים והניסיון לערעור החלטתה של הועדה על ידי גורמים שונים, הרב אריאל העביר לפני כחודשיים את הכדור לידיו של שר האוצר, בצלאל סמוטריץ', ודרש ממנו במכתב ששלח אליו, לקדם את המועמדות למרות הניסיון לערער על ההחלטה: "מועמדים רבים נוספים, מהציבור הדתי וקרבתו, החלו לפעול בצורה רצינית שאינה נסתרת, ולעיתים עם פעילים רבים ומקצועיים, למען הצגת מועמדותם, בניגוד להחלטת הועדה", כתב והוסיף: "לנוכח כל אלו נוצרה לדאבוננו מציאות של כרסום ופגיעה ביכולת הוועדה להצליח ולגרום לכך שבחירתה תייצר במרחב הציבורי שלנו מציאות של 'מועמד אחד מוסכם', על כל משמעויותיו. השינוי הזה מניח לפתחם של שליחי הציבור, אנשי הדרג המעשי–פוליטי, קושי גדול להוציא לפועל את החלטת הוועדה ומציב את הדרג הפוליטי במצב שונה מאוד מהמתוכנן והמבוקש בעת הקמת הוועדה. על כן העברתי והשבתי לבצלאל את האחריות לגבי המשך התהליך החשוב, מתוך תפילה שיאיר ה' את עיניו בדרך הישר והטוב בעיני אלוקים ואדם".
ואכן, לאחר שמצידו של השר סמוטריץ' נרשמה שתיקה בנושא, הבהיר הרב אריאל כי העברת הכדור לידי השר סמוטריץ׳ אינה מבטלת את החלטת הוועדה, ובמכתב נוסף הדגיש את מחוייבות הוועדה לבחירתו של הרב כהנא כמועמד הציונות הדתית לרבנות הראשית ללא עוררין: "מאז ועד עתה, גם במכתבי האחרון אין חזרה מהחלטה זו שהתקבלה בוועדה המורחבת".
כעת עולה השאלה האם הרב מיכה הלוי והרב אליעזר איגרא יהיו קשובים לעמדה המובהקת של הציבור הדורשת מהם לעמוד בהתחייבותם ולא לפגוע במעמד הרבנות הראשית, וכן האם יו״ר הציונות הדתית השר בצלאל סמוטריץ׳ יביא לידי ביטוי את דרישתם הברורה של בוחריו לתמוך ברב מאיר כהנא בצורה פומבית, ולנצל את הזדמנות הפז שנפלה לידיו למנות רב ראשי ציוני לאחר 20 שנה. סביר להניח שהציבור לא יסלח אם לא יעשה כך.
איפה הנשים?
במהלך השנה האחרונה הבחירות לרבנות הראשית נדחו מספר פעמים בכל פעם מסיבה אחרת, פעם זה היה הבחירות המקומיות ופעם זה היה בתואנה של שינוי הגוף הבוחר. כיום הבחירות נדחות בגלל תסבוכת שנוצרה בשל הדרישה למינוי רבניות כחלק מנציגי הרבנים הראשיים בגוף הבוחר.
בהרכב הגוף הבוחר המונה 150 איש - רבנים, ראשי רשויות ואישי ציבור - ישנם גם עשרה רבנים שאותם בוחרים הרבנים הראשיים המכהנים. בעקבות פסיקת בג"ץ בעבר, על הרבנים לשקול גם מינוי רבניות במשבצת נציגי הרבנים הראשיים בגוף הבוחר. אלא שמועצת הרבנות הראשית בראשות הראשון לציון היוצא הרב יצחק יוסף החליטה פה אחד שהדבר אסור ומנוגד להלכה.
לאחר שכהונת הרבנים הראשיים פקעה, החל פינג פונג של שיח עקר בשאלה מי יהיה מוכן לכהן תחתיהם כממלא מקום ולהתחייב על שקילת מינוי נשים כרבניות בגוף הבוחר. לאחר שכמה מהרבנים הבהירו כי יעדיפו שלא לקחת את המינוי, היו אלה הרב אליעזר שמחה וייס והרב שלמה שפירא שהודיעו על מינוי עשרה נציגים, כולם גברים. במכתבם לא נימקו הרבנים מדוע לא בחרו נשים, אך ציינו מה היה הפרמטר שלהם בבחירת הרבנים ברשימה לאור עמדותיהם וניסיונם ברבנות.
כעת הדבר נתון שוב לפתחו של בג"ץ שדן בנושא בפעם השנייה ביום שני השבוע. לסיכומו של דיון, בג"ץ דרש מהמדינה לתת תשובה האם מבחינתה מינוי עשרת נציגי הרבנים חוקי ובכוונתה לאשר אותם בממשלה. נציגי המדינה העלו כפשרה להקטין את הגוף הבוחר ל-140 חברים ללא נציגי הרבנים הראשיים ובכך להתחמק מפסיקת בג"ץ, אך השופטים העירו שמדובר בהצעה 'בעייתית'. הקטנת הגוף הבוחר, בלי שיקטן מספר הרבנים, תחזק את מעמד הרבנים בגוף הבוחר – בדיוק מה שש"ס מעוניינת להשיג.
לצד זאת, בג"ץ דחק לקיים את הבחירות בהקדם והבהיר שלא יאפשר את דחייתן עד אין קץ, כשלדבריו המצב בו התאריך בו היו אמורות הבחירות להתקיים כבר עבר הוא בגדר עבירה על החוק. גורמים המעורים בנושא מעריכים כי בימים הקרובים בג"ץ יחייב את המדינה לקיים את הבחירות במהלך חודש אוגוסט.