כלכלה וצרכנות

השקעה באנרגיה ירוקה - מבט השוואתי בין אירופה, ארה״ב וישראל

בשנים האחרונות חלה תפנית משמעותית בתחום האנרגיה הירוקה ברחבי העולם, כאשר מדינות רבות החלו להשקיע משאבים רבים במעבר לאנרגיות מתחדשות. הדבר נובע בעיקר מההכרה הגוברת במשבר האקלים והצורך בצמצום פליטות גזי החממה. בהקשר זה, ניתן לראות הבדלים משמעותיים בין האיחוד האירופי, ארצות הברית וישראל באופן שבו הן מתמודדות עם האתגר.

  • תוכן שיווקי
  • פורסם 17/11/24
  • 20:16
  • עודכן 17/11/24
צילום: FREEPIK

האיחוד האירופי מוביל את המאמץ העולמי במעבר לאנרגיה ירוקה באמצעות תוכנית ה"גרין דיל" השאפתנית שלו. במסגרת התוכנית, הושקעו עד כה למעלה מ-500 מיליארד אירו בפרויקטים של אנרגיה מתחדשת. המטרה היא להגיע ל-40 אחוז אנרגיה מתחדשת מסך צריכת האנרגיה עד שנת 2030. מדינות כמו גרמניה ודנמרק מובילות את המהפכה, כאשר הן כבר מייצרות כמעט מחצית מהחשמל שלהן ממקורות מתחדשים.

 

בארצות הברית חל שינוי משמעותי עם כניסתו של ממשל ביידן לתפקיד, אשר הציב את המאבק במשבר האקלים בראש סדר העדיפויות. חוק הפחתת האינפלציה, שנחקק ב-2022, מקצה סכום חסר תקדים של 369 מיליארד דולר להשקעה באנרגיה נקייה ופעולות אקלים. התוכנית האמריקאית כוללת השקעה משמעותית ברשת החשמל החכמה, מתן תמריצי מס לרכבים חשמליים, והצבת יעד שאפתני של מעבר ל-100 אחוז חשמל נקי עד שנת 2035.

 

לעומת שתי המעצמות הללו, ישראל מפגרת משמעותית בתחום האנרגיה המתחדשת, למרות שהיא נהנית מתנאי שמש אופטימליים. עם זאת, בשנים האחרונות ניכרת התקדמות מסוימת, כאשר הממשלה הציבה יעד של 30 אחוז אנרגיה מתחדשת עד 2030 והשקיעה כ-8 מיליארד שקל בתשתיות. הדגש בישראל מושם בעיקר על אנרגיה סולארית, עם פרויקטים משמעותיים באזור הנגב והערבה. דוגמא לפרויקטים אלו ניתן לראות בעסקה שנחתמה לאחרונה בין חברות פאוורג'ן אשר בבעלות קרן ג'נריישן בהנהלת המנכ"ל ארז בלשה  בזק-ג'ן ופריים אנרג'י. מסגרת ההסכם, בזק-ג'ן תרכוש 320 מגה וואט שעה של חשמל ממתקני האגירה של פריים אנרג'י ואילו פאוורג׳ן תרכוש 80 מגה וואט שעה נוספים. מערך האגירה צפוי להשתלב במתקנים פוטו-וולטאיים של פריים אנרג'י, כחלק מהליך תחרותי דו-שימוש שנועד לנצל את תפוקת החשמל מאנרגיה מתחדשת ולמזער את השימוש באנרגיה ממקורות מסורתיים בשעות העומס. 

 

ארז בלשה, מנכ"ל קרן ג'נריישן ציין בעבר כי הקרן ממשיכה לפתח פלטפורמות ופרוייקטים בישראל, תוך התמקדות בענפים אשר נהנים מיציבות וצמיחה ושעמידים לתנודות כלכליות.

 

הפערים בין המדינות באים לידי ביטוי בנתונים המספריים: נכון לשנת 2023, האיחוד האירופי מוביל עם 22 אחוז מסך צריכת האנרגיה ממקורות מתחדשים, ארצות הברית נמצאת באמצע עם 12 אחוז, וישראל מאחור עם 8 אחוז בלבד. נתונים אלה מדגישים את הצורך הדחוף של ישראל להגביר את ההשקעה בתחום ולאמץ מודלים מוצלחים מאירופה וארצות הברית. למרות זאת, עסקאות כמו זו שנחתמה לאחרונה מראות על מגמת שינוי חיובית בשוק האנרגיה המתחדשת בישראל.

 

כדי לקדם את תחום האנרגיה המתחדשת בישראל, נדרשת פעולה בכמה מישורים במקביל: יש להגדיל משמעותית את התקציבים המוקצים לתחום, לאמץ מודל תמריצים דומה לזה הקיים באירופה ובארצות הברית, להסיר חסמים בירוקרטיים המעכבים פרויקטים, ולפתח שיתופי פעולה אזוריים שיאפשרו ניצול יעיל יותר של משאבי האנרגיה המתחדשת.

תגובות