בכתבה זו נסקור את הסוגים והסגנונות השונים של עצי חיים בספרי תורה ברחבי העולם היהודי.
עצי חיים בספרי תורה אשכנזיים
בקהלות יהדות אשכנז, כלומר יהודי מרכז ומזרח אירופה, עצי החיים עשויים בדרך כלל מעץ חזק, כמו עצי ארז או אגוז. עיצוב עץ החיים כולל לרוב עיטורים מגולפים ביד, ומסיבי הכסף או הזהב. בקצה עץ החיים מצויים "רימונים" – קישוטים דמויי פירות רימון, לעיתים מעוטרים בפעמונים קטנים. עיצוב זה נועד להוסיף הדר וכבוד לספר התורה.
עצי חיים בספרי תורה ספרדיים
עצי חיים בקהילות יהדות ספרדיות, כלומר יהודי ספרד, צפון אפריקה והמזרח התיכון, מאופיינים בעיצוב ייחודי השונה מאוד מזה האשכנזי. עץ החיים הספרדי, אשר נקרא גם טיק, עשוי לרוב ממתכת – פליז או כסף – ומותאם בסגנון עשיר ומפואר. הטיק הוא בעל גג דמוי כיפה, שמטרתו להגן על ספר התורה. לעיתים קרובות, העיצובים כוללים מוטיבים גאומטריים ומזרחיים.
עצי חיים בקהילות בבליות
בקהילות היהודיות בבבל (עירק של היום) עצי החיים היו עשויים מעץ, ולעיתים קרובות היו מכוסים במתכת. עיצובם כלל מוטיבים מקומיים כגון פרחים וגפנים, והיו משלבים גם אלמנטים מזרחיים ומוסלמיים.
עצי חיים בקהילות יהודי תימן
עצי החיים בספרי התורה של יהודי תימן היו שונים במיוחד. הם היו עשויים מעץ פשוט ולא מעוטר, והיו פונקציונליים יותר מאשר דקורטיביים. יהודי תימן שמרו על מסורת עתיקה של כתיבת ספרי תורה, והיו מתמקדים יותר בדיוק הכתיבה ובקדושת הספר, פחות בתהליך העיטור של עץ החיים.
עצי חיים בקהילות יהודי הודו
הקהילות היהודיות בהודו, כמו בני ישראל והקוצ'ינים, השתמשו בעצי חיים עשירים ומעוטרים, שהושפעו מהסביבה התרבותית ההודית. עצי חיים אלו היו עשויים מעצים מקומיים, ולעיתים קרובות היו מצופים במתכת ומעוטרים בפסלים של בעלי חיים ופרחים.
סיכום
עצי החיים בספרי התורה משקפים את המגוון התרבותי והאמנותי של הקהילות היהודיות ברחבי העולם. כל סגנון ייחודי מביא עמו את המסורת והמוטיבים האופייניים לאותו אזור, הרשקוביץ מציבים את ספר התורה כלב ליבו של החיים היהודיים. עץ החיים הוא יותר מכלי טכני לגרירת הספר, הוא סמל חי של האמנות והתרבות היהודית בכל מקום ומקום בו חיו יהודים.