מאיפה הכל התחיל?
'תואר ביחד' הוקם על ידי גברת חוה סטרמן והינה פעילות שהחלה ביוזמת מורים שביקשו להטיב עם מורים. הם ביקשו לקחת את העולם האקדמי שלעיתים נוקשה, קשוח ומיושן ללא סיבה והצליחו להביא בשורה באמצעות יצירת מסלולי לימוד לתארים מוכרים מל"ג (מועצה להשכלה גבוה) במוסדות אקדמאיים בצורה מעניינת, רלוונטית וחדשנית מותאמת למורים. מאז החלו לפני מספר שנים התופעה צברה תאוצה ומתקיימת בתחומי דעת שונים.
מה היתרונות של התארגנות הזו?
"בראש ובראשונה יתרון חברתי. את יודעת עם את לומדת בכיתה, ישנה אווירה חברתית מעולה, אווירה של שיתופיות, סיוע הדדי, אווירה אכפתית ותמיכה. מעבר לאווירה ותחושה בהשתייכות לקבוצה הנכונה המהווה סוג של 'רשת ביטחון', את יכולה לקבל בהיבט התוכן את הדברים הרלוונטיים עבורך. סטודנטית שהולכת לבד לאקדמיה היא מקבלת את המסלול הקיים שלפעמים נבנה בהתאם לזמינות של מרצים באותו מוסד אקדמי והוא אינו עונה מקצועית, בהיבט התפתחות מקצועית ועניינית לצרכים של אותה סטודנטית. לעומת זאת בקבוצה דואגים שהקבוצה תקבל את הקורסים הרלוונטים והמעניינים עם המרצים היותר טובים. דוגמה מובהקת שקלה להבנה היא אצל מורים. רבים מהם עושים תואר שני בניהול חינוכי על אף שהם לא מתכננים להיות מנהלים. הם עושים זאת כברירת מחדל שכן מתמטיקה, אנגלית, מוזיקה, מדעים לא רלוונטי עוברם לתואר שני. אז אם הם בוחרים בניהול כי הוא הכי "קל". אז למה לא לעשות את זה מעניין ורלוונטי? למשל לשלב קורס של בינה מלאכותית, להתאים את התוכן למה שהן צריכות שהן בסוף יגידו שזה תרם להן ועוד. המטרה שבסוף מעבר לתואר והעלאה בשכר הלומדים ירגישו שהיה שווה את הזמן והם קיבלו המון. כך גם לקבוצה יש התאמות בשעות הלימודים, נוחות באמצעות ריכוז קורסים שלא יצטרכו להגיע יומיים או שלוש למוסד האקדמי לתפוס קורס פה או קורס שם שלא לדבר על כל הזמן המתבזבז בנסיעות הלוך ושוב ויש עוד יתרונות.." מספרת חוה
מה למשל?
"לא רוצה להרחיב יותר מידי, לא רוצה לגרום להרבה אנשים עם תארים תחושה של באסה שיוכלו לעשות את זה אחרת. אבל בוא נאמר בצורה עדינה שקיימת תופעה באקדמיה שמרצים מכבידים על סטודנטים בעבודות או בעבודת הגמר לצרכים שלהם, כהכנה למאמרים שהם הולכים לפרסם ועוד. דוגמה אחרת שבאחוזים גבוהים אנשים מזדהים איתה הינה, שהרבה אנשים "הולכים לאיבוד" באקדמיה כפשוטו. מוצאים את עצמם בקורס הלא נכון באמצע השנה, או כבר לא "אוחזים ראש" במה צריך להגיש ולמי. למעשה יותר מהכל הנתונים על כך שכ 50% מהסטודנטים לא מקבלים זכאות לתואר בסיום הלימודים שלהם מעידה על הדבר המדהים של ללמוד בקבוצה".
אלו מסלולים קיימים?
"המסלולים מגוונים מאוד וכוללים מספר רב של דיסציפלינות" מספרת אסתי שפר שהינה אחת מחברות הצוות,"לימודים לתואר יכול להיות מהנה וחוויה, אין שום סיבה שבעולם שיהיה מעיק".
ולתואר ראשון?
"יותר קל לשכנע מוסד אקדמי לעשות שינויים למסלול התואר שני. שכן הוא מבין שרוב הסטודנטים שלמדו אצלו לא חוזרים אליו לתואר שני אז הוא פתוח להקשיב. למעשה ישנו מוסד סופר נחשב שהצלחנו יחד איתם לשרטט מחדש את המסלול. חשוב להבהיר אנו לא מורידים את הרמה האקדמית אבל פשוט עושים מסלול יותר ידידותי, כך למשל במקום ללמוד יומיים בשבוע, הלימודים יהיו יום אחד בשבוע באמצעות ריכוז הקורסים. זה הקלה ענקית למי שיש ילדים. בנוגע לתואר ראשון אנו מנסים כעת בדצפלינות של כלכלה וניהול, ביוטכנולוגיה ועוד. אבל מוקדם לדעת אם אכן נצליח", אומרת אסתר.
צילום: freepik
האם זה עומד בדרישות המל"ג?
"כל התארים מוכרים על ידי המל"ג ומתבצעים במוסדות אקדמאים שונים. אנחנו למעשה סוג של שדכן" מסבירה יעל אוזן. אנחנו עושים סקר שוק משמעותי, להבין גם מי המרצים ולא רק מה הם התנאים היבשים של הטבות וכד' וגם בודקים אם למוסד האקדמי יש "ראש פתוח" להתאים את התוכן לקבוצה שמכתננת להגיע ללמוד.
יש הטבות כלכליות בשכר לימוד?
"בוודאי. מי שנמצא בקבוצה משלם בדרך כלל פחות. יש הטבות כלכליות לקבוצה. זה ככה עובד, כפשוטו. האמירה בקרב החברות לקבוצה הוא שהדברים הטובים עוברים מפה לאוזן".
ולמה המוסד האקדמי מסכים לזה?
"שאלה מצוינת. אז קודם כל לא כולם ולדעתי חבל. אבל אני חושבת שהמוסד האקדמי מבין שכל עוד הכל מתנהל מתחת לרדאר, בשקט, ואנו למעשה מסייעים לאנשים שלא היו מגיעים אחרת לאקדמיה ללמוד אז גם הוא מרוויח, כי הוא מגשים את המטרה שלו לעודד השכלה. המוסדות האקדמאיים שהוציאו איתנו קבוצות לפועל, ראו שאף פעם לא הגיע דרכנו סטודנט שגם היה רשום אצלהם דרך מדור השיווק שלהם. גם לנו ברור שאם הייתה התנגשות וזה היה עושה להם בלאגן אז זה לא היה מתקיים יותר. הפה לאוזן פשוט עושה את שלו וזה משרת את שני הצדדים, את המוסד האקדמי ואת הסטודנטים".